|
|
Page:629
. 2 הזכות לתרבות וההגנה עליה - הפתרון הליברלי ( א ) זירת הפעילות התרבותית - החברה ולא המדינה יש הטוענים כי הדילמה הרב תרבותית מציבה אתגר חדש לעולם הליברלי . ראינו כי מטיחים בליברליזם שהוא מתמקד יתר על המידה באינדיווידואל , ולא בקבוצה . טענות אלה שגויות . הדילמה הרב תרבותית אינה חדשה לעולם הליברלי . למעשה , דילמה זו היא העומדת בבסיס יצירתו . עיקרי היסוד של הליברליזם גובשו באירופה שנחרבה ממלחמות דת . מלחמות דת משקפות התנגשות בין קבוצות תרבותיות . האסון שהן גרמו הוליד את המחויבות לחירות ולחופש הדת והמצפון . המטרה הבסיסית של מחויבות חברתית זו היא לאפשר קיום , במסגרת חברתית אחת , של קבוצות שיש ביניהן מחלוקת שורשית בענייני מוסר , ובכך לאפשר את קיום מפעלן התרבותי . כפי שציין רולס , ( Rawls ) הנחת המוצא הקריטית של הליברליזם היא כי המטענים התרבותיים השונים הפועלים בחברה יכולים להתנגש ולסתור זה את זה באופן שאינו ניתן ליישוב . המטרה הליברלית היא לאפשר את המימוש התרבותי הקבוצתי הסימולטני של בני החברה באופן נאות . המטרה היא לאפשר מפעלים תרבותיים קבוצתיים רבים ככל האפשר . זו המטרה ; ומהו הפתרון ? נקודת המוצא של הפתרון היא בנסיגת המדינה ממעורבות בענייני התרבות של חבריה . אין טעות גדולה יותר מהמחשבה כי הרעיון של הפרדת הדת מהמדינה , למשל , הוא רעיון שנועד לדכא פעילות דתית או להגן על אידיאל אנוכי אינדיווידואלי אגוצנטרי הבא במקום קהילתנות תרבותית . הפרדת הדת מהמדינה נועדה להגן על הדת מפני המדינה ועל המדינה מפני הדת . היא נועדה להגן על דתות מפני עצמן . היכולת לגייס את המדינה לטובת קבוצה תרבותית אחת על חשבון רעותה עשוי להוליך לריסוק תרבותי ולחוסר יכולת לממש מפעל תרבותי של קבוצות מסוימות . לצד נסיגתה של המדינה ממעורבות ישירה בפעילות תרבותית , הפתרון הליברלי טמון בכינונן של חירויות הפרט הליברליות . חירויות הפרט 34 ראו הדיון שנעשה אצל : . Mass ., 1999 ) 166 J . Rawls The Lawof Peoples with "The Ideaof Public Reason Revisited" ( Cambridge , 37 . Rawls , supra note 9 , at p . 303 36 . ( Cambridge , Mass ., 2001 ) 21 B . Barry Culture & Equality : An Egalitarian Critique of Multiculturalism 35 . W . Kymlicka ed ., 1995 ) 31 Communities in Political Theory" The Rights of Minority Cultures ( Oxford , V . Van Dyke "The Individual , the State , and Ethnic
|
|
|