|
|
Page:564
נכונה , ניתן להעלות הצדקות שונות לפגיעה במסגרת פסקת ההגבלה , אך ספק רב אם דיון זה ראוי שייערך כדיון חוקתי . ו . סיכום במישור הבינלאומי ניתן למצוא שורה ארוכה של "זכויות" מתחום העבודה שספק אם אכן ניתן לכנות את כולן "זכויות" ומהו בדיוק מעמדן . בין אלה ניתן למנות , לדעת רבים , את ה"זכות . "לעבוד גם כאשר היא מעוגנת , מעמדה ותוכנה של זכות זו אינם ברורים . מטרת מאמר זה היתה לבחון את ההצדקה ל"זכות לעבוד" ואת השאלה אם יש בסיס לעיגון חוקתי של זכות זו . מסקנתי הינה כי הזכות לעבוד משקפת את חשיבות העבודה לפרט מבחינה אישית וחברתית ( להבדיל מכלכלית , ( וככזו היא מהווה מרכיב חשוב בהגנה על כבוד האדם וחירותו ובמתן תוכן לערך בסיסי זה . על כן , לא רק שמדובר , "זכות"ב להבדיל מאינטרס סתם , אלא שראוי להעניק לה מעמד חוקתי , לכל הפחות הצהרתי . ייתכן שזה אחד מאותם מקרים שבהם הדרך אל היעד חשובה מן היעד עצמו . על מנת לאפיין את הזכות לעבוד ואת הפוטנציאל החוקתי שלה , נדרשתי להבחין אותה מזכויות חברתיות אחרות , כגון הזכות לבריאות , הזכות לחינוך או הזכות לדיור . יודגש כי בעניין רחב זה לא התיימרתי במסגרת מאמר זה אלא להעלות על הכתב מחשבות ראשוניות . אולם מסקנתי > הטנטטיבית < הינה כי לזכויות כבריאות , חינוך או דיור יש גרעין של זכות אישית , שלגביו ראוי שתהיה ביקורת חוקתית מלאה ( בדומה לביקורת החוקתית על הפרת זכויות אזרחיות . ( עם זאת , לכל אחת מזכויות אלה יש גם , "מעטפת" שבה הזכות אינה למעשה אישית , אלא זכות שניתן לכנותה , "קהילתית" שהרי אין לאדם זכות אישית כי יוקצו משאבים רבים יותר לתחום מסוים בבריאות , למשל . במקרה של הפרת מעטפת הזכות , מן הראוי שבית המשפט יהיה מודע לכך שהופרה זכות יסוד - ועל כן , ברמה ההצהרתית , הזכות צריכה לכלול גם את המעטפת . אולם מאחר שכל התערבות לטובת מעטפת הזכות תשפיע מהותית על קביעת סדרי העדיפויות של החברה , אין מקום לביקורת חוקתית על חוקים בנסיבות כאלה . כך לגבי זכויות חברתיות אחרות . אולם ניסיתי להראות כי אין להתייחס לכל הזכויות המכונות "חברתיות" כאל מקשה אחת . ל"זכות לעבוד" כלפי המדינה אין כלל "גרעין" במובן שפורט לעיל . על כן אין מקום לביקורת חוקתית על בסיס זכות זו . ועם זאת , המלצתי הינה לעגן בחוק יסוד את הזכות לעבוד ברמה ההצהרתית . השאיפה היא שבכך תינתן חשיבות
|
|