|
|
Page:551
המונעים גישה לעבודה . כך או כך , בהקשר זה הזכות לעבוד דומה לחופש העיסוק , או מהווה חלק ממנו , וככזו לא תידון כאן יותר . . 3 הזכות לעבוד כלפי המעביד : זכות אישית המובן המעשי , ובמידה רבה המעניין ביותר , של הזכות לעבוד הינו דווקא בהקשר של היחסים בין עובד למעביד . בהקשר זה , חובת המעביד הנובעת מזכות העובד לעבוד תינה בפשטות חובה לאפשר לעובד לעבוד . בשים לב לחשיבות העבודה לפרט , לא רק מבחינה כלכלית , אלא גם ובעיקר מבחינה אישית חברתית , כמפורט לעיל , לא די בתשלום שכר או בפיצוי כספי אחר . לעיתים קרובות חשובה לעובד בעיקר העבודה עצמה : היכולת להגשים את הצרכים האישיים והחברתיים שקשה ביותר להגשימם ללא עבודה . כמובן שלרוב העבודות יש תחליף , אולם לא תמיד יכול עובד למצוא בנקל מקום עבודה חלופי , ומכל מקום , מקום עבודה חדש מחייב במידה רבה התחלה מחודשת של ניסיון להגיע להגשמה ולמימוש עצמיים , כמו גם צורך ביצירת קשרים חברתיים מחדש . מובן כי הזכות אינה מוחלטת , וכי מולה עומדים אינטרסים לגיטימיים של המעביד . אינטרסים אלה מוצאים גם ביטוי חוקתי מסוים בזכות הקניין של המעביד ובעקרון חופש החוזים . אבל דווקא ההכרה בזכויות המעביד מעלה את הצורך בהכרה נגדית מפורשת גם בזכויותיו של העובד . בשנים האחרונות ניכרת בפסיקת בית הדין הארצי לעבודה הכרה הולכת וגוברת בזכות לעבוד במישור היחסים של עובד ומעביד , לעיתים במפורש ולעיתים במשתמע . זאת בעיקר בשלושה הקשרים . הראשון עניינו במגבלות החלות על פיטורים ובסעדים המתאימים במקרה של פיטורים שלא כדין . התפיסה המקובלת בישראל היתה עד לאחרונה של , Will " "Employment at כמקובל בארצות הברית , דהיינו העסקה לפי רצון שני הצדדים בלבד . המשמעות היתה , ראשית , שכפוף למגבלות ספציפיות בחקיקה או בהסכם קיבוצי , מותר לפטר עובד מכל סיבה שהיא ; שנית , שגם במקרה של פיטורים שלא כדין , הסעד המתאים הוא פיצויים 73 לעניין זה ראו סעיף ( 1 ) 27 לחוק הסכמים קיבוציים , , 1957-ז"תשי הקובע : "לא יתן שר העבודה צו הרחבה אלא אם ... הוראות ההסכם הקיבוצי הנדון שהן נושא לצו ההרחבה אינן פוגעות בזכ 1 ת אדם exrtt ] עקב חברותו או אי חברותו בארגון עובדים " . ( ההדגשה שלי - ג' ד 74
|
|
|