sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:548

והאמנות הבינלאומיות מתייחסות אליו בדרך כלל . זה גם המובן שאליו , כך ניתן להניח , מתייחסת הצעת חוק יסוד : זכויות חברתיות , אף שהיא מנוסחת כזכות אישית לכאורה . מטרתי בשלב זה היא אך להבהיר כי הזכות לעבוד ( כלפי המדינה , ( כאשר היא קיימת , אינה זכות אישית , בדומה לחופש הביטוי או זכות הקניין למשל , ואף אין היא דומה לזכויות קיבוציות או קבוצתיות . המינוח "זכות קהילתית" לא בא אלא כדי להדגיש שוני זה . אכן , ככל שקיימת זכות איקיח . ביחסים מול המדינה , התפיסה המשתקפת מהאמנות הבינלאומיות הינה שאין מדובר בזכות ריאלית לעבודה , אלא ב"זכות חלופית" בלבד , הבאה לידי ביטוי בהגנה כזו או אחרת בתקופת אבטלה . אולם זכות כזו מקבילה לזכות לתנאי מחיה מינימליים > או נובעת ממנה , ( או שהיא באה במסגרת זכות לביטחון סוציאלי , ואין לה למעשה כל קשר ישיר לזכות לענזד . האומנם אין אפשרות סבירה להכיר בזכות אישית לעבודה ביחסים מול המדינה ? ברמה המושגית אין קושי מיוחד בהכרה בזכות כזו . כפי שחופש הביטוי מחייב את המדינה לאפשר לכל אדם להתבטא באופן פרטני , אם הוא חפץ בכך , והזכות לבריאות מחייבת את המדינה - לפחות כך ניתן לטעון - לדאוג לבריאותו של כל אדם בנפרד , ולא רק לבריאות הציבור באופן כללי , כך גם אין מניעה עקרונית להכיר בזכות אישית של כל אדם שהחברה ( המדינה ) תדאג לו לעבודה . משמעות הדבר אינה כי בהיעדר תעסוקה מלאה תיחשב המדינה בהכרח אשמה בהפרת המונית של זכויות , שכן הזכות לעבוד , ככל זכות , אינה מוחלטת . ברמה העקרונית ניתן לחייב את המדינה לעשות כל מאמץ לדאוג לעבודה לכל אחד ואחת , וכל מקרה של אבטלה שלא מרצון יהיה חייב בהצדקה . אולם ברמה המעשית , במציאות של כ 10 ° / 0 אבטלה , אין זה סביר או אפשרי לדרוש מהמדינה להצדיק כל מקרה של אבטלה בהצדקה פרטנית . סביר יותר , אם בכלל , לדרוש הצדקות כלליות לרמת האבטלה במשק , כלומר לדרוש מהמדינה להראות כי עשתה ככל יכולתה כדי להגביר את התעסוקה באופן כללי , ולאו דווקא כדי לדאוג לעבודה לאדם מסוים . אכן , ביחסים בין הפרט והמדינה , שמהווים את הפורום הרגיל והמקובל לשיח זכויות , המשמעות הסבירה היחידה מבחינה מעשית לזכות לעבוד הינה המשמעות הקהילתית . בכך , כמדומני , הזכות לעבוד שונה מזכויות אחרות הנחשבות , "חברתיות" כגון הזכות לבריאות , הזכות לחינוך או הזכות לדיור . לזכויות כאלה יש "גרעין" שלגביו ניתן בהחלט לדבר על זכות אישית כלפי המדינה , ורק ב"מעטפת" הן זכויות קהילתיות , דוגמת הזכות 65 ראו למשל סעיף 1 ל , { supra note 8 ) European Social Charter ( 1989 ) המפרט במסגרת הזכות לעבוד את שלוש החובות הנזכרות לעיל ( יצירת מקומות עבודה , הכשרה , שירות תעסוקה ) וכן את חופש בחירת העיסוק . וראו לעיל הערה 66 . 34 בן ישראל , לעיל הערה , 23 בעי . 215

רמות


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help