|
|
Page:546
תמיכה בעמדה זו . כך , בעניין לוין קבע בית הדין , מפי סגנית הנשיא השופטת ברק , כי " הזכות לעבוד היא זכות העומדת בנפרד מהזכות להשתכר בכבוד ... [ לעובד ] הזכות לא רק להשתכר בכבוד אלא גם ליהנות מהעבודה , לעסוק במה שהוא מיומן בו , לעסוק במלאכה ולא ללכת . "בטל ובעניין אחר הוסיפה השופטת ברק כי "לעובדים זכות מעין קניינית על עבודתם . זו צריכה לא רק לספק להם פרנסה אלא גם סיפוק ופיתוח מיומנותם" . אין מדובר באינטרס של פרט זה או אחר בלבד , אלא באינטרס חשוב של החברה כולה , שמן הראוי להגן עליו . כמו זכויות רבות אחרות , הזכות לעבוד היא אמצעי להגנה על כבוד האדם והאוטונומיה שלו ומתן תוכן להם , או בניסוח אחר , היא נועדה לאפשר לכל אדם "לכתוב את ספר חייו" . ד . ההיבטים השונים של הזכות לעבוד איזו משמעות ניתן לתת לזכות לעבוד ? אילו חובות משפטיות יכולות לעמוד מולה ? ניתן להגדיר חובות אלה בקשר לשלוש מערכות יחסים נפרדות של העובד : מול המדינה , מול ארגון העובדים ומול המעביד . . 1 הזכות לעבוד כלפי המדינה : זכות "קהילתית" ביחסים מול המדינה , הזכות לעבוד פירושה חובה של המדינה לפעול על מנת שתהיה עבודה לכל תושב שרוצה בכך . התפיסה המקובלת היא כי זכות זו , ככל שהיא קיימת , אינה זכות אישית , אלא זכות שניתן לכנות קהילתית , במובן זה שמוטלת על המדינה חובה כללית לנקוט בצעדים להגברת התעסוקה ( באמצעות מדיניות כלכלית שתביא לידי יצירת מקומות 58 ע"ע 359 / 99 לוין - רשות השידור , פד"ע לו 408-407 , 400 ( להלן : עניין לוין 59 . ( עס"ק 1003 / 01 הסתדרות העובדים הכללית החדשה - אי . סי . איי . טלקום , פד"ע לו , 289 . 303 בפסק דין זה היתד , השופטת ברק בדעת מיעוט , אך דומני שלא לעניין הציטוט דלעיל . 60 מונדלק , לעיל הערה , 2 בע' 61 . 89 השוו : 62 . B . Hepple "A Right to Work ? " 10 Industrial L . J . ( 1981 ) 65 לצרכים נוכחיים אני משייך את הזכות , "תושבים"ל בדומה להצעת חוק יסוד : זכויות חברתיות , מבלי לדון בכך .
|
|