|
|
Page:535
הזכות , דהיינו : האם ראוי להקנות לזכות זו מעמד חוקתי , ובהנחה שכן , מה צריכה להיות עוצמתה של הזכות ? לצורך זה אבחן מדרג של פתרונות אפשריים , החל בזכות הצהרתית בלבד וכלה בהגנה חוקתית מלאה ( אם כי , כמובן , לא מוחלטת , ( דוגמת זו הקבועה בחוק יסוד : כבוד האדם וחירותו . ב . זכויות חברתיות מתחום העבודה בספרות מתייחסים לעיתים ל"זכויות חברתיות מתחום העבודה" כאל מקשה אחת . מה כולל בחובו מונח זה ? תשובה לכך מחייבת כמה הערות מקדימות . ראשית , לצרכינו הנוכחיים , אבקש להתעלם מהקשיים ששיח ה"זכויות" מעורר ומהביקורת על ההסתמכות הרבה על "זכויות" בחברה בת ימינו . כמו כן אבקש להתעלם לצורך הדיון הנוכחי מן הביקורת , הצוברת תאוצה לאחרונה , על ההבחנה המקובלת בין עבודה בתמורה כספית לעבודה שאינה בתמורה ( וטיפול בילדים בפרט . ( מאמר זה מתמקד בעבודה מהסוג הראשון בלבד . שנית , אין בכוונתי לנסות להגדיר במסגרת זו מהי "זכות" או אף לאמץ עמדה חד משמעית כלשהי בעניין . לצורכי מאמר זה אניח ללא דיון כי אינטרסים חברתיים חשובים במיוחד - ובכלל זה בתחום העבודה - ראויים להיתפס כ"זכויות" , וככאלה תהיה להם קדימות מסוימת על פני אינטרסים אחרים , שאינם בגדר . "זכויות" קדימות זו לעולם אינה בגדר עדיפות מוחלטת , ואף אינה חייבת לבוא לידי ביטוי חוקתי ( דהיינו הטלת מגבלות על המחוקק . ( אולם יש באותן " , "זכויות לכל הפחות , כדי להשפיע על הפרשנות המשפטית של דברי חקיקה ועל עיצובן של חובות משפטיות יצירות הפסיקה , כמקובל לגבי "זכויות יסוד" בפסיקה הישראלית עוד קודם לחקיקת חוקי היסוד . שהרי אחרת , אין כל משמעות למונח , "זכות" להבדיל מאינטרס סתם . שלישית , במובן רחב ניתן לראות כל זכות שבני אדם נדרשים לה בקשר לעבודתם כזכות " . "חברתית ההבחנה המקובלת בין זכויות אזרחיות ופוליטיות לזכויות חברתיות הינה הבחנה היסטורית בעיקרה , שאינה מתחייבת מבחינה עיונית או תיאורית . בהתחשב בהערות מקדימות לדיון ראו למשל ג' מונדלק "זכויות דוברתיות כלכליות בשיח החוקתי החדש : מזכויות חברתיות לממד החברתי של זכויות האדם '' שנתון משפט העבודה ז > תשנ '' ט < ; 65 וראו ר' גביזון "על היחסים בין זכויות אזרחיות פוליטיות ובין זכויות , "חברתיות כלכליות המתפרסם בקובץ וה .
|
|