|
|
Page:357
. 3 החוקה ההודית במבחן המעשה השיפוטי היש ערך מעשי להגנה המוגבלת על זכויות חברתיות וכלכליות המצויה בחוקה ההודית ? בחמישים ושש שנות המשפט ההודי העצמאי ניתן לזהות שתי מגמות שונות בנוגע לשאלה זו . עד לאמצע שנות השבעים היתה התשובה לשאלה שלילית . בית המשפט העליון ההודי לא נתן הגנה לזכויות החברתיות והכלכליות שבחוקה , והן נותרו ללא מימוש , יישום ואכיפה . עם זאת , למן 1978 חל שינוי מובהק במצב הדברים כאשר בית המשפט העליון נרתם בפסיקתו להגנת השכבות החלשות בהודו . כיצד התרחש הדבר ? הזכויות החברתיות מעוגנות אומנם בחלק הרביעי של החוקה ההודית , שסעיפיו אינם ניתנים לאכיפה ישירה על ידי בתי המשפט . עם זאת התגבשה בהדרגה ההכרה כי סעיפים אלה אינם חסרי משמעות . ראשית 0 , 7 , משקפים את יסודות הממשל של המדינה ההודית . נסחי החוקה היו מודעים היטב למשאביה המוגבלים של המדינה , אבל העקרונות האמורים בחלק / v-, 7 מבטאים בבירור את מחויבותה הסוציו אקונומית של המדינה כלפי כל אזרחיה , וכן את השאיפה שכל אזרח יזכה בתנאי עבודה הוגנים והומניטריים , בחופשת לידה , חינוך חובה לילדים וכדומה . כל אלה שומרים על רוחה של החוקה כ"מסמך חברתי" המשקף את שאיפותיה הכלכליות החברתיות של הודו . שנית , ניתן ואף ראוי בהחלט לבסס על סעיפים אלה קווי מדיניות המחייבים את המדינה בחקיקה ובגיבוש מדיניות , ופעילותה של המדינה יכולה וצריכה להתפרש לאורם . שלישית , בית המשפט העליון , המופקד על פרשנות החוקה , החל בשנת 1978 לפרש את הוראות החלקים השלישי והרביעי לחוקה בצורה יצירתית , וזכה בשל כך בהערכה לאומית ובהכרה בינלאומית . השופטים עשו שימוש בהוראות ההצהרתיות של החוקה כאמצעי פרשני היוצק תכנים חדשים בזכויות שהינן בנות אכיפה ( שבפרק השלישי ) - דבר אשר הוביל בפועל ליישום מסוים של הזכויות הכלכליות והחברתיות . בית המשפט ראה בפרק הרביעי לחוקה מקור לפילוסופיה חברתית בפרשנות חקיקה , וקרא את הוראותיו כמשתלבות ותואמות את זכויות היסוד המוגנות של הפרק השלישי לחוקה . . Sripati , ibid , at pp . 424-425 ; Lipp , ibid , at pp . 504-505 25 26 ראו : ODO 12 TI 1 , qqLL note 9 , at p . 1384 ) Sachs ( 2000 ) . Lipp , ibid , ibid את הדברים > ביחס לשופטי בית המשפט העליון ההודי ) כך : economic rights in through the back door ( and down the chimney , or through the "Some say they smuggled socio- . window ) " תיקון לחוקה הוסיף את סעיף 31 ג , המתייחס לאפשרות של התנגשות בין זכויות על פי פרקים ווו 1 , 1 v ומורה כי חקיקה המיועדת לקדם את הזכויות המנויות בפרק IV לא תיפסל בשל כך שהיא עלולה לפגוע בשוויון לפני החוק , בחופש הביטוי , האספה , ההתאגדות , התנועה , ההתיישבות והעיסוק , זכויות מוגנות על פי סעיפים 14 ו 19 לחוקה .
|
|