|
|
Page:300
בהסדרת יחסי הגומלין בין מדינות , אך למן מלחמת העולם השנייה המשפט הבינלאומי פועל גם לקידום ערכים אוניוורםליים , דבר שבא לידי ביטוי בהגנה הולכת וגוברת של הקהילייה הבינלאומית על זכויות ואינטרסים של פרטים . תנועת זכויות האדם במשפט הבינלאומי מגלמת מגמה זו בצורה המובהקת ביותר . באמצעות סדרה של אמנות , מגוון של אמצעי אכיפה , ובראשם בתי דין בינלאומיים , ושורה של החלטות והצהרות שהתקבלו בפורומים בינלאומיים רבים , יצר המשפט הבינלאומי ענף משפטי חדש : דיני זכויות האדם הבינלאומיים , השם בראש מעייניו את הפרט ומחייב את המדינה לדאוג לרווחתו . מרכז הכובד של דיני זכויות האדם הבינלאומיים מצוי איפוא במערכת היחסים בין הפרט לבין המדינה שבה הוא חי . זכויות האדם שהמשפט הבינלאומי מכיר בהן יוצרות חובות המטילות על המדינות להימנע מלפגוע בפרט ולנקוט באמצעים מתאימים להגן עליו . מטבע הדברים , קיימת חפיפה רבה בין ענף זה של הדין הבינלאומי לבין מערכת הדינים הפנים מדינתיים , שכן גם אלה האחרונים מסדירים אותה מערכת יחסים ממש . כך , למשל , המשפט החוקתי הפנים מדינתי מכיר אף הוא בזכויות אדם ( המכונות לעיתים "זכויות , ( "אזרח והיבטים אחרים של מערכת היחסים בין הפרט לשלטון מוסדרים גם על ידי ענפי משפט רבים אחרים , כגון החוק הפלילי , דיני מיסים , חוקים סוציאליים ועוד . מהם אם כן יחסי הגומלין בין שתי מערכות המשפט החלות במקביל בנוגע לאותן מערכות יחסים בין הפרט למדינה ? במישור הפורמלי קיימים יחסי גומלין משפטיים המוסדרים על ידי כללים ספציפיים של המערכות השונות , שאדון בהם ביתר פירוט בחלק ה של המאמר . די אם אציין בשלב זה כי ברוב מדינות העולם , ובכללן ישראל , מקובל להעניק למשפט הבינלאומי מעמד נורמטיבי מסוים בבתי משפט פנים מדינתיים ( הגם שבישראל מדובר במעמד נחות למדי , שכן הדין הבינלאומי נסוג בפני חקיקה סותרת מפורשת . ( כך , למשל , ניתן לעשות שימוש באמנות בינלאומיות בנושא זכויות אדם כאשר מפרשים דבר חקיקה ישראלי , או להשתמש במנהג הבינלאומי לצורך מילוי חסרים ( לקונות ) . L . Henkin et al . Human Rights ( New York , 1999 ) 73 4 לסקירה קצרה של התפתחויות מרכזיות בתחום ההגנה על זכויות אדם , ראו י' שני "ביתי אינו מבצרי : אלימות במשפחה כסוג של עינויי אסור על פי המשפט הבינלאומי" המשפט ז ( תשס"ב ) 5 . 157-155 , 151 ע"פ 336 / 61 אייכמן נ' היועמ"ש , פ"ד טז 2041-2040 , 2033 ( להלן : עניין אייכמןא 6 דנ"פ 7048 / 97 פלונים נ' שר הביטחון , פ"ד נד 743-742 , 721 < 1 > ( להלן : עניין פלונים ;( בג"צ 2599 / 00 יתד - עמותת הורים לילדי תסמונת דאון נ' שר החינוך , פ"ד נו 846 , 834 ( 5 > ( להלן : עניין יתד 7 . ( המנהג הבינלאומי מוגדר בפסיקה הבינלאומית והישראלית כפרקטיקה כללית , ממושכת
|
|