sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:281

שאפשר לראות , הרמב"ם קובע בעקבות דברי המשנה פרקי זמן בהתאם לנסיבות של כל מקרה . כך , למשל , מאחר שבתקופת התלמוד ( וכנראה גם בתקופת הרמב"ם , ( לא היה בערים גדולות היצע גדול של דירות להשכרה , נקבע פרק הזמן שבין ההודעה על סיום השכירות לבין סיומה לשנה , ולא לשלושים יום בלבד . מאותה סיבה הבחינו בין הקיץ ובין החורף , שכן בזמנם לא היה בתקופת החורף היצע של דירות להשכרה , ומה עוד שמניעת קורת גג מן השוכר בחורף הקר , אפילו לפרק זמן מוגבל , הינה פגיעה קשה יותר מבקיץ החם . כאשר השכירות קצו בה בזמן , הכלל הוא שהיא מסתיימת במועד הקצוב בלא צורך בהודעה מראש , מכיוון שמועד זה היה ידוע לשוכר כבר בתחילת השכירות , והיה יכול למצוא 219 לעצמו סידור חלופי למגורים . במקורות המשפט העברי לא מצאנו בסוג שכירות זה תקנה בדבר הגנת הדייר האוסרת על המשכיר לפנות את השוכר בתום תקופת השכירות . עם זאת יש להעיר בעניין זה שתי הערות . ראשית , אין זה אומר שההלכה העברית שוללת תוקפן של תקנות מעין אלה . הצרכים החברתיים המשתנים הם המכתיבים את היקפן של תקנות אלה ואת תחולתן , ונראה שאם הותקנו מתוך מגמה סוציאלית לתקנת" ) בני ( "המדינה ובלא הפליה , הן מחייבות . שניית , אומנם לא הותקנה תקנה המכוונת נגד המשכיר ואוסרת עליו לפנות את השוכר , אולם בתנאי הגלות , שבהם רוב בעלי הבתים היו לא יהודים , שאינם כפופים להלכה , לא היה מקום להתקין תקנה מעין זו . עם זאת , מאחר שהיצע הדירות להשכרה היה קטן מן הביקוש , התעורר הצורך להגן על הדיירים לבל יתפתו שוכרים אחרים להציע לבעלי הדירות שכר דירה גבוה יותר ולפנות את השוכר . הדרך להגנה על הדיירים מובאת בתקנה המיוחסת לרבנו גרשום מאור הגולה , המכוונת נגד אותם שוכרים בכוח , ואוסרת על שכירת בית שפונה ממנו שוכר יהודי בשנה שלאחר הפינוי . כך הושגה בדרך עקיפה הגנה על הדיירים , שכן כבר לא היה עניין למשכירים הלא יהודיים לפנותם מבתיהם . 219 כך נקטו רוב הראשונים והפוסקים , פרט לרש '' י , בבא מציעא קא ע"ב , ד"ה להודיע קתני , שלדעתו , גם כאשר השכירות קצובה בזמן , חובה על המשכיר להודיע לשוכר מראש שאינו מתכוון להאריך את החוזה עמו . ראו ויגידה , לעיל הערה , 170 שם הערנו שזה ההסדר המקובל בקוד סיביל הצרפתי , סעיף , 1736 אם חוזה השכירות נעשה בעל פה , ולא בכתב . 220 לדיון מקיף בתוקפם המחייב של חוקי הגנת הדייר מבחינה הלכתית ראו שו"ת מנחת יצחק ( וייס , ( חלק ב , סימן פו ; שו"ת ישכיל עבדי ( הדאיה , < חלק ו , חו"מ , סימן ח . וראו גם פסק דינו של השופט מ' אלון בבג"צ 323 / 81 וילוזני נ' בית הדין הרבני הגדול בירושלים , פ"ד לו 221 . 733 ( 2 > לתקנה זו ראו אלון , לעיל הערה , 37 בע' . 658-656

רמות


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help