|
|
Page:277
אחר , שלא כבחיוב רגיל , אין היא ניתנת לעיקול על ידי נושהו של העובד , מה שהניע את הפוסקים לכלול אותה בכלל חיובי הצדקה , ולא במסגרת החיובים הרגילים . לפני סיום פרק זה נציין כי אף שמצאנו שורשים יהודיים רבים להגנה על העובד , יש להודות שההגנה שהוא זוכה בה כיום במדינת ישראל על פי החוק ועל פי ההסכמים הקיבוציים רחבה יותר ואיתנה יותר . כך , למשל , על פי עיקרי המשפט העברי , העובד יכול לוותר על אחת מזכויותיו , ובלבד שהדבר נעשה במפורש ( ובלבד שהוויתור אינו כרוך בעברה על איסור תורה , כגון עבודה בשבת . ( וכך נאמר בתלמוד : "השוכר את הפועלים ואמר להם להשכים ולהעריב [ לעבוד מזריחת השמש עד שקיעת החמה ] - מקום שנהגו שלא להשכים ושלא להעריב [ כגון שנהוג בו לעבוד רק שמונה שעות , [ אינו יכול לכופן , אפילו הוסיף על שכרן , כין / שלא התנה כן בשעה ששכרן " . מכאן שאם התנה על הדבר מראש , התנאי מחייב . נמצא איפוא שלפי המשפט העברי המקורי , העובד יכול לוותר על זכויות נוספות המוקנות לו , כגון זכותו לפיצויים , מה שאינו כן לפי ההלכה המקובלת במדינת ישראל , שלפיה חוקי המגן יש להם אופי קוגנטי : "הצדדים לא יצרו את הזכות , והצדדים אינם יכולים להסכים עליה ולשנותה . הזכות היא פרי החוק הנותן ביטוי למדיניות סוציאלית , שביישומה עניין לציבור כולו " . עם זאת חשוב לציין שבתי הדין הרבניים מכירים אף הם בתוקפו ההלכתי של החוק הישראלי בעניין זה מכוח המנהג ומכוח הכלל "דינא דמלכותא . 205 "דינא 201 כך יש להסיק בהיקש מדין '' , "הענקה קידושין טו ע"א . 202 ראו למשל , סמ"ע , חו"מ , סימן פו , ס '' ק ב : "ההענקה אינה לעבד עברי מתורת חיוב , אלא מתורת ויתור ומתנה בתורת חנינה " . ראו גם ש '' ך , שם , ס"ק ג . ואומנם כתב הרמב"ם את מצוות ההענקה בספר המצוות בין מצוות צדקה . 203 שולחן ערוך , חו"מ , סימן שלא , סעיף א . 204 דברי השופט ברק בבג"צ 760 / 79 דיין נ' בית הדין הארצי לעבודה , פ"ד לד > ג < . 823 , 820 וראו גם לג 3-12 / צ'יבוטרו - אברהם , פד"ע ד 205 . 173 הרב א' שרמן "מנהג המדינה ביחסי עובד ומעביד" תחומין יח > תשנ"ח < , 236 המגיע למסקנה זו תוך ציטוט פםקי הדין הנ"ל . וראו גם א' דסברג "ויתור עובד על זכויותיו" תחומין כ ( תש"ם ) . 80
|
|