|
|
Page:276
במקרא לעבד יוצא לחופשי , שנאמר ; "וכי תשלחנו חפשי מעמך , לא תשלחנו ריקם . העניק תעניק לו מצאנך ומגרנך ומיקבך , אשר ברכך ה' אלהיך תתן לו " . 195 התלמוד מרחיב את גדר ההענקה וקובע שהעבד זכאי ל"דמי הענקה" גם אם נפסקה עבודתו לפני זמנה , ובלבד שלא נפסקה באשמתו של העבד . וכשם שהדברים נכונים בתקופת המקרא לגבי עבדים , כך נכון לנהוג בימינו לגבי פועלים ושכירים . אכן , כך עולה מדברי בעל ספר 196 "החינוך" ( ספרד , המאה הי"ג , ( כשבא לבאר את טעמה של מצווה מיוחדת זו ; "והורנו והדרנו [ קרי , ההוד וההדר שלנו , תפארתנו ] הוא שנרחם על מי שעבד אותנו , וניתן לו משלנו בתורת חסד , מלבד מה שהתנינו עמו [ בחוזה העבודה ] לתת לו בשכרו . ודבר מ 1 שכל הוא , אי / צורך להאריך בו " . ר' יצחק מולכו ( סלוניקי , המאה הי"ח < כותב גם הוא בזיקה למצוות ההענקה : "ובזמן הזה , מי שיש לו משרת או משרתת , כשמוציאם מביתו , יתן להם מלבושים וכיוצא [ בזה ] לצורך הנישואין " . גם בתי הדין הרבניים נזקקו לדין ההענקה כאשר באו לפתח את תורת פיצויי הפיטורין וליישמה במציאות של 198 ימינו . ואף שר העבודה , בדברי פתיחתו להצעת חוק פיצויי פיטורין שהגישה הממשלה בשנת , ' 1962-ב"תשכ עמד על מקורותיו היהודיים של החוק . נציין עוד שזכות העובד לפיצויים אינה זכות אובליגטורית רגילה , אלא זכות שהיא כולה לטובתו של העובד : מצד אחד היא עוברת בירושה , כדין שכר העבודה של העובד ; אך מצד 194 דברים טו , יג-יד . 195 קידושין טז ע"ב . 196 ספר החינוך , מצווה תפב . לדיון במקור דין פיצויי פיטורין בזמן הזה , ראו ורהפטיג , לעיל הערה , 147 בע' , 651-643 המציין בנוסף לדין ההענקה את "לפנים משורת הדין" ו"מנהג ; "המקום ראו גם סקירתו של מ' אלון המשפט העברי - תולדותיו , מקורותיו , עקרונותיו > תשנ"ב < . 1370-1367 197 י' מולכו אורחות יושר > תשל"ה < 198 . 177 , 168 בתי הדין הרבניים עסקו רבות בנושא זה . ראו למשל , פד"ר , כרך ג , בע' , 272 שנקבעו בו פיצויי פיטורין לאדם שעבד זמנית כנהג במוסד תורני , ובית הדין הדגיש שחובת תשלום הפיצויים חלה גם על מוסד שהוא עצמו מוסד של צדקה , כגון תלמוד תורה ( וראו להלן הערה . ( 218 וראו עוד בין השאר פד"ר , כרך א , בע' ; 330 פד"ר , כרך ד , בע' 126 ( ללא ציון מספר התיק 199 . ( הצעות חוק פיצויי פיטורים , , 1962-ב"תשכ ה"ח 200 . 493 ד"כ 33 ( תשכ"ב ) . 1050
|
|