|
|
Page:274
הצמר ] והצבעץ [ קרי , צובעי הצמר ] לומר : 'כל מקח שיבוא לעיר , נהיה כולנו שותפים בו . ורשאין הנחתומק [ קרי , האופים ] לעשות רגיעה [ קרי , הסכם בדבר שעות המסחר ] ביניהם . רשאין הדומרץ [ קרי , בעלי החמורים המובילים משאות ] לומר : 'כל מי שימות חמורו נעמיד לו חמור ... 'אחר רשאין הספנים לומר : 'כל מי שתאבד ספינתו , נעמיד לו ספינה ' " , 'אחרת י מקור זה מדבר אומנם בבני העיר ובבעלי אומנויות עצמאיים , אבל ברור שהזכות להתאגד עומדת גם לעובדים שכירים . אכן , חכמי ההלכה בדורות מאוחרים קבעו על םמך מקור זה שיש לארגון עוברים סמכות לנהל משא ומתן עם המעסיקים ולחתום עמם על הסכמי עבודה קיבוציים בשם כלל העובדים שהם מייצגים . כך , למשל , קבע הרב משה פיינשטיין ( ארצות הברית , המאה העשרים ) שהפועלים רשאים להתאגד באיגוד מקצועי ( Trade Union ) ולתקן תקנות שיחייבו את כל חברי האיגוד , הן בינם לבין עצמם הן בינם ובין המעסיק או הציבור הרחב . המשפט העברי מסתייג אומנם בדרך כלל מנשק השביתה , מכיוון שהוא אמצעי אלים של עשיית דין עצמית , אולם אין הדברים אמורים אלא ב"שביתה פראית" שהוכרזה על ידי ציבור עובדים בלתי מאורגן . אבל ארגון העובדים רשאי להכריז על שביתה בנסיבות מסוימות , וזכותו תהיה גם למנוע את המעביד מלשבור את השביתה על ידי העסקת עובדים אחרים במקומם . עם זאת , לפני שהעובדים פותחים בשביתה , עליהם לקבל אישור מבית הדין 183 לפנינו כאן ניצניו של חוזה הביטוח . 184 במגילה כט ע"א נזכר ארגון הצורפים בירושלים : "אמר ר' יהודה : מעשה בבית הכנסת של טורסיים 1 רש"י : 'צורפי [ 'נחושת שהיה בירושלים " . במסכת סוכה נא ע"ב נזכרים ארגוני בעלי אומנות שונים באלכסנדריה שבמצרים , שכל עני היה יכול לקבל עבודה ותמיכה מהארגון שהשתייך אליו : "וכשעני נכנס שם , היה מכיר את בעל אומנותו , ונפנה לשם , ומשם פרנסתו ופרנסת אנשי ביתו " . 185 שו"ת איגרות משה , חלק ב , חושן משפט , סימן נח . וראו גם סימן נט . 186 ראו גם שו"ת משפטי עוזיאל , חלק ג , חו"מ , סימן מב : "רז"ל הכירו בתקנות אירגון בעלי אומניות הסתדרות של פועלים ופקידים בהסתדרות כללית אחת או הסתדרות פרופסיונליות מקצועיות ... כדי להגן על עצמו נתן לו [ לפועל ] המשפט זכות חוקית להתארגן , ולתקן תקנות מועילות לחברתו " . ראו גם מה שהובא בשמו על ידי ש"ז שרגאי "הליכות המדינה במשפט התורה" סיני , ספר היובל ( תשי"ח < תקפב , תקצב . 187 ראו לדוגמה דבריהם של רבה הראשי של ארץ ישראל , א"י הכהן קוק הנתיבה א > תרצ"ג ;< הרב ב '' צ עוזיאל , הראשון לציון , שו"ת משפטי עוזיאל , חו"מ , סימן מב , שאלה ו - שהובאו אצל ורהפטיג , לעיל הערה , 147 בע' , 978 וראו גם דברי הרב ח"ד הלוי , לעיל הערה . 176
|
|