|
|
Page:269
הוא ואליו ל'יא נשא את נפשו " . בזיקה לפסוק זה תיארו חכמים בקיצוניות את נכונותו של מי שזקוק לפרנסה ליטול על עצמו סיכונים : '" ואליו הוא נשא את נפשו' - מפני מה עלה זה בכבש ונתלה באילן ומסר את עצמו למיתה ? לא על שכרו " !? אבל מן הדוגמות שהביא התלמוד עולה שאין מדובר אלא בסיכונים סבירים ושגרתיים , ולא בסיכון חיים של ממש , שהוא אסור בוודאי . ואם קרה חס וחלילה אסון בכגון זה , אין המעביד נושא באחריות משפטית כלפי העובד שניזוק , אלא אם כן הוא המנהג בעניין זה . עם זאת , אף כשאין למעסיק אחריות משפטית לנזק שנגרם לעובד , כגון ששלח את העובד למשימה מסוימת , ותוך כדי נסיעה נדרס למוות שלא ברשלנות המעסיק , ראו פוסקי ההלכה במעסיק זה אחראי מוסרית דתית למה שאירע לעובד , וקבעו שעליו לחזור בתשובה כלפי שמיא , ועליו גם להשתדל לפצות את משפחת העובד במידת יכולתו . . 3 זכויותיו הכלכליות של העובד ( א ) הגנת השכר - שכר הוגן ואיסור הלנת שכר המשפט העברי מעניק עקרונית לצדדים חופש פעולה מלא לקבוע את תנאי השכר של העובד , ואם הסכים העובד לעבוד בשכר זעום , ההלכה אינה מתערבת בדבר . עם זאת , הוראות בדבר הבטחת שכר מינימום מצויות כבר בימים קדומים , לכל הפחות בעובדי ציבור , כפי שעולה מדברי הרמב"ם : "מגיהי ספרים בירושלים ודיינין ... נוטלין שכרן מתרומת 152 דברים כד , טו . 153 בבא מציעא קיב ע '' א . 154 ולא בא הלשון "ומסר את עצמו למיתה" אלא כדי להעצים את חומרת האיסור על הלנת שכר ; ראו פסקי עוזיאל בשאלות הזמן , סימן נא , ד"ה בסוף דבריו . 155 כך הסיק הרשב '' א מדברי התלמוד , בתשובותיו המיוחסות לרמב"ן , סימן כ ; ורהפטיג , לעיל הערה , 147 בע' 156 . 942-941 שו"ת מהר"י וויל , סימן קכה ; שו"ת מהרשד"ם , חלק ב , סימן תלה ; שו"ת מהרש"ל , סימן צו ; ראו בהרחבה ורהפטיג , שם , בע' . 950-945 157 ורהפטיג , שם , בע' , 255 שהעיר על הפער בעניין זה בין המעסיק לעובד , שהמעסיק שהסכים לשלם לעובד שכר מופרז מחמת מצוקה יכול לבטל את ההסכם בטענת "משטה אני 158 . "בך רמב"ם , הלכות שקלים , פרק ד , הלכה ז .
|
|