|
|
Page:267
ביום השבת , היתד . תגובתם היחידה בוז ולעג : בעיניהם לא היתד , השבת אלא סימן של בטלה ועצלות יהודית , וכך התבטאו יובנל , מנקה ואחרים . אבל ההיסטוריה מלמדת שהמנוחה השבועית שנאמרה במקרא נהפכה במרוצת הדורות לנחלת רוב האנושות , אף שהמקצב של שבעה ימים אינו תואם שום מחזוריות אסטרונומית טבעית , להבדיל מן השנה ומן החודש . הפילוסוף היהודי אברהם יהושע השל , 143 בן המאה העשרים , היטיב לתאר את סגולת השבת ותרומתה הייחודית לשחרור האדם העובד , לא רק בעידן הקדום , אלא במיוחד בעידן המודרני , שבו גדולה כל כך הסכנה להפוך את האדם לבורג בתוך מכונת הייצור האימתנית . ואלה דבריו : " באוקינוס הסוער של זמן ועמל יש איים של דממה , ואדם יש בכוחו להגיע אל חוף מבטחים ולהחזיר לעצמו את כבודו . אי כזה הוא היום השביעי . השבת הוא יום של התבדלות מן הדברים הגשמיים , מכלי יצור ותעסוקה והתדבקות בדברים הרוחניים " . מצוות השבת היא דוגמה מובהקת לחוק סוציאלי ממדרגה ראשונה , הגובר על חופש החוזים וחופש העיסוק למען הגנת העובד מפני עצמו . אף אם העובד מסכים לעבוד שבעה ימים בשבוע , חייב מעבידו לתת לו את חופשתו השבועית , ואינו רשאי להסכים להצעת העובד , כפי שפסק הרמב"ם : "אדם מצווה על שביתת עבדו ואמתו . ואף על פי שהן בני דעת ולדעת עצמן עושין , מצוה עליו לשמרן ולמנען מעשיית מלאכה בשבת , שנאמר : 'למען ינוח שורך וחמ י רך וינפש בן אמתך והגר' ( שמות כג , יב " . < נוסף על רעיון החופשה השבועית , חידשו מקורות ישראל את הרעיון של הגבלת שעות העבודה היומיות , כפי שהסיקו חכמי ישראל מן הנאמר בתהלים : "יצא אדם לפעלו ולעבדתו עדי ערב " . לימים תוקנו תקנות שהגבילו עוד יותר את שעות העבודה היומיות והעמידו אותן על 142 כך מביא א"י השל השבת - משמעותה לאדם בימינו ( ירושלים-הרצליה , חש"ד < . 23 וראו גם אנציקלופדיה מקראית , שם . 143 השל , שם , בע' 144 . 40 חבל שנוטים לטשטש נקודה מכרעת זו בוויכוח על פתיחת קניונים בשבת . 145 רמב"ם , הלכות שבת , פרק כ , הלכה יד . 146 תהלים קד , כג , ודברי התלמוד , בבא מציעא פג ע"ב . למשמעותו הפילוסופית של מקור זה ראו ע' לוינס תשע קריאות תלמודיות ( תשס"א ) . 132-126
|
|