|
|
Page:254
בייעודה - לתושבי העיר או למי שאינם תושבי העיר . לפי המשנה : "מי שיש לו מזון שתי סעודות לא יטול מן התמחוי , [ ומי שיש לו ] מזון ארבע עשרה סעודות לא יטול מן הקופה " . לצדקה המוטלת על הציבור יש אופי של עזרת חירום , כי היא נועדה לספק למי שהוא חסר כל את המינימום הדרוש לקיומו . לכן , מי שאינו נמצא במצב חירום אינו זכאי ליהנות מכספי הצדקה האלה . ויש הבחנה בין תושב העיר למי שאינו תושב העיר : תושב שאין לו מזון לשבוע ימי 0 נקרא עני , ומותר לו ליטול מן הקופה ; ואילו מי שהוא אורח בעיר נקרא עני כשאין לו מזון לא 7 ח . ז יל 0 שבו הוא שוהה בעיר , ומותר לו ליטול מן התמחוי . לעומת זאת , הגדרת העוני לעניין הזכות לקבל כספי צדקה של היחיד מחמירה הרבה פחות , משום שעני לעניין זה הוא מי שאין בידו אמצעים לקיום רמת חיים מינימלית במשך שנה שלמה * . ראוי לציין שהגדרות העוני במשפט העברי אינן יחסיות , אלא מוחלטות . כלומר , לא הפער בין העשירון העליון לעשירון התחתון קובע את "קו העוני" , אלא צרכים מינימליים מוחלטים . מובן שצרכים אלה עשויים להשתנות לפי הזמן והמקום בהתאם לרמת החיים הממוצעת המקובלת בחברה נתונה , אבל אי השוויון כשלעצמו אינו נתפס כאי צדק . 82 פאה ח , ז . 83 ראו לעיל הערה 84 . 72 המקור להגדרה זו הוא דברי המשנה ( פאה ח , ח , < הקובעת שמי שיש בידו מאתיים זוז אינו זכאי לקבל מתנות עניים . לימים הוחלה הגדרה זו על ידי הפוסקים על כל צדקה ; ראו הערת הב"ח על הטור בשולחן ערוך , יורה דעה , סימן רנג , סעיף א , הגדרת '' מאתיים זוז" אינה הגדרה נוקשה , ויש להתאימה למציאות המשתנה , ראו גם : שו '' ת חתם סופר , יורה דעה , סימן רלט , ד"ה והנה בםמ"ק ; ת''שו איגרות משה , יורה דעה , חלק א , סימן קמד ; שו"ת שבט הלוי , חלק ב , סימן קכ . 85 במדינת ישראל , כבמדינות רבות בעולם , קו העוני מוגדר כרמת ההכנסה השווה לחמישים אחוזים מן ההכנסה הפנויה החציונית . קו החציון הוא הקו שהכנסתן של חמישים אחוזים מן המשפחות נמצאת מעליו והכנסתן של חמישים אחוזים מהן מתחתיו . לפי הגדרה זו , עלייה בהכנסה הכללית במשק משמעותה עליית קו העוני , ראו א דורון "הגדרת העוני ומדידתו - הסוגיה הלא פתורה '' ביטחון סוציאלי , 15 ( 1988 ) 32 וכן הביבליוגרפיה הרחבה בסוף מאמרו של דורון . 86 העיר על כך ב' פורת "ליסודות מדיניות חברתית כלכלית" פרשת השבוע , פרשת עקב , תשס"ב , גיליון מס' , 85 היוצא לאור מטעם המחלקה למשפט עברי , משרד המשפטים , והמרכז להוראת המשפט העברי ולימודו , מכללת "שערי . "משפט בהזדמנות זו אני מבקש להודות לבני פורת על שהעמיד לרשותי טיוטת מאמר שלו בענייני צדקה ; הדברים שכתב היו לי לעזר רב . לגישה אחרת , העולה בעיקר מתורתם של חסידי אשכנז בימי הביניים ,
|
|