sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:252

המתחלקים בין תושבי העיר "העשירים" באופן פרוגרסיבי , "דבר קצוב עליו" . הציבור חייב איפוא לממן את הקופה אף אם הצרכים הבסיסיים של העניים עולים על עשרים אחוזים מנכסי הציבור , שלא כפי שנקבע בצדקה המוטלת על הפרט . הבדל משמעותי אחר בין שני סוגי הצדקה הוא בעניין שיעור הצדקה שהקופה הציבורית חייבת לתת לעני . הרמב"ם קובע שגבאי הקופה נותנים "לכל אחד די מחסורו לשבת [ קרי , לשבעה ימים . " [ בביטוי "די מחסורו" כאן אין הכוונה לעיקרון שראינו לעיל בנוגע לאדם פרטי הנותן צדקה . אומנם , אדם פרטי חייב לדאוג במידת יכולתו למלא את חסרונו הסובייקטיבי של העני - "אשר יחסר לו" ( ואפילו צורכי מותרות , כגון "סוס לרכוב , < "עליו אבל לא יעלה על הדעת להטיל סטנדרט זה כחובה על הקופה הציבורית , ואף לא יעלה על הדעת שיחולקו כספי הציבור בצורה 75 לאיסור להטיל מיסים על חסרי יכולת ראו רמב"ם , הלכות מתנות עניים , פרק ט , הלכה יט ; שו"ת מהר"ח אור זרוע , סימן רכב ; אלון , לעיל הערה , 39 בע' . 19 עוד על חלוקת נטל המיסים ראו מ' בניהו '' חומרא גדולה על הריבית באיטליה '' שנתון המשפט העברי ח ( תשמ"א ) ; 51-48 , 43 השוו לעיל הערה . 58 76 ראו תוספות , בבא בתרא ח ע"ב , ד"ה ומתחלקת ; בית הבחירה למאירי , שם , ד '' ה אע"פ . לדברי המאירי , שם , ד"ה קופה , הקופה נגבית מתושבי העיר , אף כשאין עניים לפרנס , "עד שיצטרכו לחלקה כולה או . "מקצתה 77 העיר על כך רפפורט , לעיל הערה , 52 בע' . 12 , 9 בזה הוא מיישב קושי גדול העולה מסוגיית התלמוד במסכת גיטין מה ע"א . המשנה ( גיטין ד , ו < קובעת שאף שפדיון שבויים הוא אחת מחובות הציבור , סייגו חכמים את החובה ואמרו : '' אין פודין את השבויים יתר על כדי דמיהם" > קרי , יותר מן הערך שהשובים עשויים להשיג תמורת השבוי בשוק . ( אחד ההסברים שהתלמוד מציע לתקנת חכמים זו הוא שיש כאן שיקול כלכלי ציבורי שלא להביא להידלדלות הקופה הציבורית ר'דוחקא דציבורא"א הרב רפפורט מעיר שלכאורה , הסבר זה אינו עומד במבחן הביקורת : "לכאורה פשוט שאם הטעם היה דוחקא דציבורא היה צריך לקבוע את הגדר על פי ערך נכסי הציבור , אך לא במחיר הנדרש עבור השבוי , ביחס למחיר השוק שלו '' . ( ההדגשה שלי - מ' ( . 'ו ומסביר : "טעם הגבלת ההוצאה לכדי דמיהן של שבויים הוא פשוט , ודומה ממש להגבלת הוצאת הצדקה לצרכים הבסיסיים של העניים . הציבור ה"ב להוציא את ההוצאה המזערית שיש לה סיכוי להבטיה את התוצאה המבוקשת " . ( ההדגשה שלי - מ' ( . 'ו 78 לתחולת דין "די מחסורו אשר יחסר לו" על היחיד ולא על הקופה הציבורית ראו : נ' בר אילן "זכאותו של העני לצדקה בירור בגדרי הנתינה של 'די מחסורו '" תחומין ב > תשמ"א < ; 459 ד' לנדר "בעניין חיוב די מחסורו" כבוד הרב , לכבוד הרב סולובייצ'יק ( תשמ"ד < ; 202 רפפורט , שם , בע' . 103-99 ולא כפי שמשתמע בקריאה שטחית של הלכת הרמ"א , יורה דעה ,

רמות


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help