|
|
Page:250
העיקריות של החברה והקהילה , כדברי הרמב"ם : "מעילם לא דאיט ולא שמענו בקהל מישראל שאץ להן קופה של צדקה " , ואשר לשאלות : מהי אותה קופה של צדקה ? מה מקורה ? מה תפקידה ? מהם מקורות המימון שלה ? מי זכאי לקבל עזרה מכספיה ? אילו שיקולים מופעלים בחלוקתה ? - צר המצע מלדון בו בהרחבה בכל השאלות הללו , ונסתפק איפוא בדיון כללי המבליט את ההבדלים בין הצדקה הבאה מקופת הציבור לצדקה הבאה מכיסו של הפרט . על קיומה של קופת הצדקה , אנו למדים מן המשנה ( דהיינו מסוף המאה השנייה לספירה , ( הדנה בה כבמוסד ידוע . מכאן שמוסד זה נהג כבר בתקופה קדומה לה . תפקידה של קופה זו הוא לספק מזון לנצרכים שאין להם קרובים היכולים לפרנסם . מן המשנה עולה שהיו שתי קופות : האחת , הנקראת , "קופה" ניתן ממנה סכום כסף לעניים תושבי העיר כדי סיפוק מזונם לשבוע ימים ; והאחרת , הנקראת , "תמחוי" ניתן ממנה מזון יומי לעניים שאינם תושבי 71 70 המקום . ואומר הרמב"ם בעניין זה : " כל עיר שיש בה ישראל , היי בין להעמיד מהם גבאי צדקה ... ונותבין לכל עני ועני מזונות המספיקין לשבעה ימים , וזו היא הנקרא קופה . וכן מעמידין גבאין שלוקחין בכל יום ויום מכל חצר וחצר פת ומיני מאכל או פירות או מעות ממי שמתנדב לפי 67 רמב '' ם , הלכות מתנות עניים , פרק ט , הלכה ג ; להשוואת דברי "ערוך השולחן , '' ראו להלן הערה 68 . 108 משנה , פאה ח , ז : "מי שיש לו מזון שתי סעודות , לא יטול מן התמחוי . מזון ארבע עשרה סעודות , לא יטול מן הקופה 69 " . מי שיש לו קרובים אמידים , אסור לו ליטול מקופת הקהל , משום שהחובה הראשית לפרנס אותו מוטלת תחילה על קרוביו , ראו איזירר "שיעור צדקה במזונות , "ילדים לעיל הערה . 59 בחוק הישראלי הגישה שונה . אומנם , לפי סעיף 4 לחוק לתיקון דיני משפחה , "אדם חייב במזונות שאר בני משפחתו" ( ההוראה כוללת בין השאר את הוריו והורי הוריו , וגם של בן זוגו , ילדיו הבגירים ובני זוגם , נכדיו ואחיו , ( ואולם חיוב זה אינו פוטר את המדינה מתשלום הבטחת הכנסה על פי חוק הבטחת הכנסה , וכל שהמדינה יכולה לעשות על פי סעיף > 17 א < לאותו חוק הוא לתבוע השבה מקרובי העני ( אלא שהמדינה אינה נוהגת לעשות כן . < 70 בכל מקרה חשוב לציין ש"מפרנסים עניי גויס עם עניי , "ישראל ראו רמב"ם , הלכות עבודת כוכבים , פרק י , הלכה ה . 71 רמב"ם , שם , הלכות א , ב , ו .
|
|