|
|
Page:246
הציבור , והדיון בה בא במסגרת חובות המיסוי הכלליות שמתוקצבים בהן הצרכים החיוניים של העיר , כגון צורכי הביטחון ( בניית חומה , דלתיים ובריח לעיר . ( מסוגיה זו אנו למדים שאחד הצרכים החיוניים שהציבור החי בעיר חייב לקיים הוא סל שירותי סעד ורווחה לאוכלוסייה הנצרכת , בין עניי העיר ובין עניים המזדמנים אליה , הכוללים סיפוק צרכים בסיסיים כגון מזון , ביגוד וקבורה . גם הרמב"ם חילק את הדיון במצוות הצדקה לשני חלקים . את החלק הראשון , " העוסק בעיקר בדיני הצדקה המוטלים על הפרט , הוא פותח בהלכות הבאות : " מצות עשה ליתן צדקה לעניים כפי מה שראוי לעני , אם היתה יד הנותן משגת , שנאמר : 'פתח תפתח את ידך לו' ( דברים טו , ח . ( ונאמר : 'והחזקת בו גר ותושב וחי עמך' ( ויקרא כה , לה . ( ונאמר : 'וחי אחיך עמך' ( ויקרא כה , לו . ( " וכל הרואה עני מבקש , והעלים עיניו ממנו , ולא נתן לו צדקה , עבר בלא תעשה , שנאמר : 'לא תאמץ את לבבך ולא תקפץ את ידך מאחיך האביון' ( דברים טו , ז " . ( ונעיר בדרך אגב שמן ההלכה הזאת עולה שהקפידה התורה לנסח את מצוות הצדקה לא רק כמצווה חיובית ( מצווה עשה , המחייבת פעולה , ( אלא גם כמצווה שלילית ( מצוות לא תעשה , האוסרת לנהוג באדישות כלפי הנצרך ) . את החלק השני , המוקדש בעיקרו למצוות הצדקה המוטלת על הציבור , פותח הרמב"ם בלשון זו : " כל עיר שיש בה ישראל , חייבין להעמיד מהם גבאי צדקה , אנשים ידועים ונאמנים שיהיו מחזירין על העם מערב שבת לערב שבת , ולוקחין מכל אחד ואחד מה שהוא ראוי ליתן ודבר הקצוב עליו , והן מחלקין המעות מערב שבת לערב שבת , ונותנין לכל עני ועני מזונות המספיקין לשבעה ימים , וזו היא הנקרא קופה " ... כפי שנראה להלן , הכללים החלים על שני סוגי צדקה אלה שונים עד מאוד . 51 ראו בבא בתרא ח ע"א . 52 עמד על כך הרב ש' רפפורט "קדימויות בהקצאת משאבים ציבוריים לרפואה" אסיא ז ( תשנ"ד ) . 103-99 , 94 בדברינו להלן אנו מאמצים את גישתו . 53 הלכות מתנות עניים , פרקים ז-דו . 54 לעניין זה השוו מונדלק , לעיל הערה , 15 בביקורתו על ההבחנה המקובלת בין זכויות האדם המסורתיות וזכויות חברתיות . 55 לעיל הערר , , 53 בפרק ט . פרק י , החותם את הלכות מתנות עניים , מוקדש לחשיבותה של מצוות הצדקה , לערכה ולמעלותיה באופן כללי .
|
|