|
|
Page:239
של הפרט , בעוד הזכויות החברתיות הן בעיקר פרי ערכיהן של החברות הסוציאליסטיות , המדגישות את האידיאל של האחווה האנושית . לדעת השופט חשין , יסוד מוסד בחברה הדמוקרטית הליברלית הוא מיעוט החובות המוטלות על האזרח , גם אם מדובר בחובות חברתיות : "מעשי התנדבות , אלטרואיזם , ועזרה ' למך [ קרי , לדל ] , 'ולזקן חברה בריאה וראויה לא תקום בלעדיהם , ואולם אלה - בעיקרם - חיים הם מחוץ למסגרת המשפט " . לעומת זאת , המשפט העברי אינו נרתע , כאמור , מהטלת חובות , ועל כן העזרה "למך ולזקן" לא נותרה בו מחוץ למסגרת המשפט , אלא היתה לחלק בלתי נפרד ומרכזי בו , בראש ובראשונה כחובתו של היחיד , ורק בשלב שני כחובת הציבור . בדיוננו להלן נראה עד כמה מקורות המשפט העברי רגישים לערכים החברתיים , ונתאר את המוסדות המשפטיים שהתפתחו במשך הדורות כדי לממש ערכים אלה הלכה למעשה . נצטמצם בסקירת אחדים מן הערכים שמקובל לראותם כגרעין המרכזי של הזכויות החברתיות . נפתח בפרק על החובה לספק לאדם את צרכיו הבסיסיים הנחוצים לקיומו בכבוד אנושי . במסגרת זו נתוודע לאופיה של מצוות הצדקה , להיקפה ולתחולתה , ונעמוד בעיקר על ההבחנה בין מצוות הצדקה המוטלת על היחיד לבין מצוות הצדקה המוטלת על הציבור . לאחר מכן נדון בתעסוקה ובזכויות העובדים , נמשיך בדיון בנושא הדיור ונסיים את דברינו בדיון על החינוך . ב . צרכים בסיסיים לשם קיום בכבוד אנושי - בין הצדקה לביטוח הסוציאלי עוד מימים ימימה היתה העזרה ההדדית שנהגו בה היהודים בקהילותיהם לשם דבר . כך , למשל , בפתח דבריו על הצדקה , יולינום קיסר מעיד על היהודים : "אינם מניחים אף לאחד מהם שיהא מחזר על הפתחים " . בראשית המאה הי"ט , עם תחילת המהפכה התעשייתית , 17 עניין קונטרס , לעיל הערה , 15 בע' 18 . 367 כניסוח סעיף 3 להצעת חוק יסוד : זכויות חברתיות , ראו לעיל הערר , 70-71 19 . 14 . קק K"K ; Julian , Epistles , ( ed . ) Wright ( LCL ) , Ill , no . 22 , אויבך "מגמות דתיות וחברתיות בתורת הצדקה של חז"ל" מעולמם של חכמים > תשמ"ח < ; 122 , 97 י' גפני יהודי בבל בתקופת התלמוד ( תשנ"א ) . 106
|
|