|
|
Page:211
2003 ו . 2004 עובדה זו החלישה מאוד את מעמדה של הכנסת כמעצבת מדיניות חברתית כלכלית במדינה . קי 7 ל 7 מעד מ ת פזלישי בישראל - חוק הבחירה הישירה לכנסת , שהופעל בשנים , 2003 -1996 גרם להתחזקות הרשות המבצעת אל מול הרשות המחוקקת בישראל : הרשות המבצעת צברה עוצמה פוליטית , ומעמדה של הכנסת נחלש הן כרשות מפקחת על הממשלה והן כרשות מחוקקת , שבה החקיקה הפרטית הוגבלה בה . יש להבין את ההתנגדות לחוק יסוד : זכויות חברתיות גם לאור חוסר רצונה של הרשות המבצעת לוותר על הכוח היחסי שצברה כתוצאה משתי ההתפתחויות האחרונות . ג . חלק שני : לא אותה הגברת - הבדלים מהותיים בין שלוש הגרסות של הצעת החוק , 1998-1994 למן הפעם הראשונה שבה הוגשה הצעת חוק יסוד ; זכויות חברתיות לכנסת השלוש עשרה הונחו על שולחן הכנסת כעשרים הצעות חוק שונות על ידי הממשלה , על ידי ועדת חוקה , חוק ומשפט ועל ידי חברי כנסת ( הצעות חוק פרטיות . ( העובדה שכותרות ההצעות היו דומות עלולה ליצור מראית עין כאילו מדובר בהצעות חוק דומות פחות או יותר , ולא כן הוא . נהפוך הוא : מאחורי השם הדומה עומדות הצעות הנבדלות זו מזו באופן מהותי באשר למידת התוכן ולהיקף ההגנה שניתן לזכויות החברתיות והכלכליות שמגולמות בהן או שנעדרות מהן . בחלוקה םכמטית , ניתן למיין את מכלול הצעות החוק לשלושה סוגים : ( 1 > ההצעה הבסיסית - הנוסח של ועדת חוקה , חוק ומשפט ( 2253 ) והצעת הממשלה ( 2256 ) משנת < 2 ) . 1994 ההצעה הרחבה - הנוסח של הצעות החוק הפרטיות של חברת הכנסת ענת מאור וחבר הכנסת עמיר פרץ משנת 1996 ואילך . ( 3 ) ההצעה המצמצמת - התזכיר של משרד המשפטים משנת . 1998 נקודת המוצא המתודולוגית להשוואה הינה הצעת החוק של ועדת חוקה , חוק ומשפט מיום 7 במרס , 1994 המוצגת להלן במלואה ( הצעה זו גובשה בשיתוף עם משרד המשפטים וגם הונחה על ידיו בשנת . < 1994 לאחר הצגת ההצעה הבסיסית נציג את השינויים המוצעים בהצעות החוק הפרטיות , המרחיבים את היקף ההגנה אל מעבר למוצע בהצעה הבסיסית . לבסוף נעמוד על הדילול הרב בהגנה על זכויות כלכליות חברתיות בתזכיר משרד המשפטים משנת . 1998 59 דיוני הכנסת לביטול חוק הבחירה הישירה .
|
|
|