|
|
Page:83
הטוען לגופו של עניין ( ובכל אופן , אין ההצדקה יכולה להסתפק בכך . ( אלא , הטענה לטובת ההתערבות השיפוטית חייבת לכלול גם צידוק לגבי , 7 axy ד , ל / עדטח . - שיועלה ברמה של תפיסת התפקיד של בית המשפט . הטענה "בית המשפט הינו ליברלי / סוציאליסטי / שמרני , וגם דעותי הן ליברליות , סוציאליסטיות או שמרניות ( בהתאמה , ( ולכן אני תומך בהתערבות שיפוטית בכל החלטה שלטונית או בהחלטה נתונה" - לא טענה היא . בהתאם , התיאוריות המקובלות להצדקת ביקורת שיפוטית , במיוחד כשהיא נעשית כלפי המחוקק , מבוססות על טיעון מסוים לגבי תפיסת התפקיד של בית המשפט באופן שיכול להצדיק את התערבותו במקרים נתונים . טיעונים כאלה מבוססים על פרשנות של נורמה גבוהה ( כגון טקסט חוקתי , ( על תפיסת מינימום הכרחי מסוימת ביחס לתוכנם של עקרונות יסוד , על תפיסה כלשהי לגבי תפקידו של בית המשפט בתחום ההליכי ( כלומר שמירה על ההליכים שמאפשרים את פעולתם של המוסדות הנבחרים ) או על טיעון המתייחם לכשל מבני מסוים בפעולתם של המוסדות המוסמכים לקבלת ההחלטות העיקריות וכדומה . מהו מקומם של הטיעונים לטובת זכויות חברתיות חוקתיות במסגרת טיעונים אלה וכיצד זכויות אלה עומדות בהשוואה לזכויות הפוליטיות ? הניתוח שהוצג לעיל לגבי מהותה של הדמוקרטיה הליברלית יכול להסביר את ההבחנה החדה בין מעמדן של זכויות פוליטיות לבין זכויות חברתיות כלכליות . ניתוח זה משתלב בטיעון שהצגתי לגבי תפקידו של בית המשפט לאור התיאוריות החוקתיות הללו . הצורך להגן על זכויות פוליטיות , במיוחד על הזכויות הקשורות להליך הפוליטי עצמו , כגון חופש הביטוי , חופש ההתאגדות וחופש התנועה , נגזר כאמור ממהותה של הדמוקרטיה הליברלית . הרעיון הבסיסי של הדמוקרטיה הליברלית מחייב הגנה חזקה , קשיחה ובלתי מתפשרת על זכויות אלה ועל הבטחת שוויון מלא בין כל חברי הקהילה הרלוונטית ביחס אליהן . ההגנה הקשיחה והבלתי מתפשרת שהחירויות הפוליטיות נהנות ממנה גם הופכת אותן למתאימות מאוד לטיפולם של מוסדות מסגרת , כגון בתי המשפט . כל פגיעה בחירויות הפוליטיות היא פגיעה במסגרת הכוללת שהלגיטימציה העקרונית של המשטר הדמוקרטי הליברלית מבוססת עליה . ממילא , פגיעה בחירויות אלה מהווה פגיעה קשה באפשרות של מנגנוני התיקון הדמוקרטיים לפעול את פעולתם . בהתאם , 27 לניתוח והשוואה בין הצידוקים השונים של הביקורת השיפוטית , ראו : 28 . and Distrust : A Theoryof Judicial Review ( Cambridge , Mass ., I 980 ) J . H . Ely Democracy ברור פחות בעניין זד , מהו מעמדן של חירויות כגון חופש הדת , המצפון , הזכות לפרטיות . כאן קיימת אומנם תובענה לשוויון מלא במסגרת עקרונות היסוד הליברליים , אך לא ניתן לבסס אותה על הטיעון ההליכי כשלעצמו > אלא באופן עקיף למדי . ( השוו : . note 15 , at pp . 127-128 Rawls , supra
|
|