|
|
Page:75
ששופטים או בתי משפט מביעים ביחס לסוגיות מהסוג הראשון ( למשל בנוגע לפרשנות סעיפים בחוק הביטוח הלאומי או בחוק לימוד חובה , ( 1949-ט"תש גם לגבי תפיסותיהם ביחס לסוגיות השייכות לתחום הדיון האחר ( למשל ביחס לסוגיית הזכות החוקתית לבעלות על אמצעי מחיה מינימליים כפי שהיא נגזרת מפרשנות סעיפים בחוקי היסוד ) . הנחה זו מעוררת לכאורה שאלות מיוחדות במציאות החוקתית בישראל , שבה התערבות בתי המשפט בקביעות המחוקק נעשית על בסיס של טקסט חוקתי חלקי וחסר ( וגם בכך עוד נדון להלן . ( כך או כך , הדיון בחלקים העיוניים של המאמר יעשה שימוש בהבחנה בין שני פנים אלה של הזכויות החברתיות . עם זאת , מטעמים שונים שעיקרם מתודולוגיים ואשר יובהרו בהמשך הדברים , ההקפדה על הבחנה זו בחלקים האמפיריים של המאמר תהיה מחמירה פחות . ג . תפקידם של בתי משפט בדמוקרטיות ליברליות - היבטים עיוניים גם מי שעוסק בהערכת מעורבותו של בית המשפט העליון בתחום הסוציאלי מנקודת מבט תיאורית אינו יכול לפטור עצמו מהתייחסות להיבטים התיאורטיים של סוגיה זו . הצורך בניתוח תיאורטי מקדים נובע מכמה סיבות . ראשית , הערכת פסיקתו של בית המשפט בתחום הסוציאלי תלויה במידה לא מועטה ברמת הציפיות של בעל ההערכה . רמת ציפיות מושפעת מהשקפתו העקרונית של הכותב לגבי תפקידו של בית המשפט במערך החברתי והחוקתי הכולל שבתוכו הוא פועל . במילים אחרות , ככל שהציפיות מבית המשפט בתחום הנורמטיבי נמוכות יותר , כן יירד "הרף" שבית המשפט צריך לעבור על מנת לקבל "ציון משביע רצון" מצד מבצע ההערכה . שנית , ובהתאם , אפילו אם הניתוח התיאורי נעשה בכלים מדעיים טכניים ( כגון ניתוח כמותי טהור , ( הניתוח עשוי עדיין להיות מושפע במקרים רבים מהנחות היסוד הערכיות של בעליו . אשר על כן , חשיפת התפיסה הערכית והעיונית של מבצע ההערכה חשובה , ולו מטעמים של גילוי נאות . לשני הטעמים הללו נוסף עוד טעם , והוא שלניתוח העיוני של הסוגיה , כפי שיוצג להלן , יש לדעתי ערך כשלעצמו , משום שהוא מכוון להצביע על היבטים שונים של הסוגיה הנידונה שלא הובאו בחשבון , לדעתי , או הוזנחו על ידי חלק ניכר מהמבקרים של בית המשפט העליון בתחום החברתי . אשר על כן , למרות מטרתו המרכזית של 11 ראו למשל מונדלק , לעיל הערה , 2 בעי , 221 המתייחס לפסיקה הנוגעת בפרשנות של חוק פיצוי נפגעי אסון טבע , , 1989-ט"התשמ ובוודאי שההיפך הוא הנכון , מבחינת "קל . "וחומר
|
|