|
|
Page:52
טיעונו של נוזיק רלוונטי במיוחד לענייננו בשל נסיונו להשתית את התנגדותו לחוקי רווחה על םמך הטענה שהם פוגעים באופן אינהרנטי בזכויות הפרט . נוזיק מציג את זכותו של האדם לחירות כמגבלה תוחמת פעולה , ( side-constraint ) ולא כשיקול אחד מני רבים שיש לשקול כנגד שיקולים אחרים תוך כדי חתירה אל עבר היעד . אופיין של זכויות מסוג חירות כמגבלות תוחמות פעילות נובע מן הדרישה הקנטיאנית לראות בבני אדם מטרה העומדת בפני עצמה . תפיסה זו של הפרט שוללת את ניצולו של אדם אחד על מנת להשיג יתרונות לזולתו > או למנוע ממנו אסונות . ( שוב , תמונת זכויות זו מדגישה את אופיין העל חוקי של הזכויות . מגבלות תוחמות פעילות משקפות את הדברים שאל לנו לעשות לזולת , שכן עשייתם תפר ותערער את העילה הבסיסית ביותר להכרה בערכו של הזולת . לבני אדם יש זכאויות , וזכאויות אלה מטילות מגבלות על המותר לעשות להם ולרכוש שבידיהם ללא רשותם . שוב , תמונת זכויות זו מנסה להפיק לקחים מעשיים מאופיין של הזכויות ומהנחות מוקדמות בדבר ההכרה בהן . הדימוי הקנטיאני של פרטים שאסור לפגוע בהם אכן מושך את הלב והינו דימוי חשוב , אך שאלת המפתח נעשית אם כן : מהן זכאויותיו של האדם ? תשובתו של נוזיק , המנוסחת במושגים של עבודה וחילופים וולונטריים , משכנעת באופן חלקי בלבד . הספרות בנושא ענפה . טיעונים דומים לאלה של נוזיק מועלים לעיתים קרובות על ידי התומכים בניתוח של הכלכלה הפוליטית על פי עקרונות "השוק החופשי" ועל ידי מלומדים העוסקים ב"משפט . "וכלכלה אולם יש ניתוחים פילוסופיים ומשפטיים רציניים המסבירים את הקשיים העולים מהנחות היסוד של הטיעונים האמורים . יהיה די אם אומר בהקשר זה כי אין מנצחים ברורים בוויכוח הזה , וסביר להניח שגם לא יהיו . ברגע שנקבל זאת , לא יהיה אפשר להציג את שאלת הצדק החברתי כשאלה הנקבעת לפי ההכרה בזכות הפרט לחירות או לקניין ומוכרעת על ידיה . יש מלומדים המוכנים לעצור בנקודה זו , ברם אין זו אלא טעות . השאלות בדבר הדרך שיש ליצור בה איזון נאות בין חירות לבין סולידריות , בין האוטונומיה של הפרט לבין אחריות חברתית הדדית , הינן השאלות הפוליטיות המרכזיות בעידן הנוכחי . עצם העובדה ששיח זכרות האדם , כשלעצמו , אינו מספק מענה לשאלות אלה אינה צריכה להוביל לכך שהן יוכרעו אך ורק על ידי כוח פוליטי והתנגשות בין אינטרסים מתחרים . שאלות אלה משקפות של צדק חברתי , ויחד עם זאת מחמירים עמן עד כדי הצבעה על הקשיים הכרוכים בביסוס זכויות רווחה או בהסקת מסקנות ספציפיות מהן . . Nozick , supra note 10 , at pp . 30-35 40 המבנה דומה , אך לא זהה , לקלפי הניצחון ( trumps ) של דוורקין , ( Dworkin , supra note 9 ) וכן לטעמים המוציאים ( reasons exclusionary ) של רז . ( Raz , supra note 7 )
|
|