sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:48

בכללותה . חוסר הכבוד שבחיים המתאפיינים במאבק לתנאי מחיה בסיסיים מהווה עלבון לפרטיים שזה גורלם , וחופש הביטוי וחופש ההתאגדות אינם מגינים בראש ובראשונה על האינטרסים של הפרטים להתבטא , אלא על החברה שבה אנו חיים . חופש ההתאגדות , ואף חופש הדת בהיבטיו הקבוצתיים , מניחים את קיומן של רשתות חברתיות ואת חשיבותן , ואחת ההצדקות העיקריות של חופש הביטוי ושל הדמוקרטיה טמונה בהגבלות שהם מטילים על אופי התהליכים החברתיים וביציבות המקודמת על ידיהם . מבחינתם של עדי יהווה , לחופש הביטוי ( או לחופש הדת ) יש משמעות מעבר להיותו זכות של הפרט : הוא מעניק זכות לקבוצה שפרטים מסוימים משתייכים אליה לקבל גישה לזירת השכנוע הציבורית . כך גם אין לראות בחוק נגד הסתה הגבלה על זכותו של אדם לחופש הביטוי רק על מנת להגן על זכותו של אחר לחיים ; מדובר בהגבלה על חופש הביטוי המיועדת להגן על מוסדות ומבנים חברתיים שהינם תנאי מקדים לכלל רווחתה ובטחונה של האנושות ולהגנה על זכויות האדם כולן . מסיבה זו איני צריכה לסתור רעיון אחר שעשוי להעלות ספקות לגבי הקוהרנטיות או המשמעות של זכרות חברתיות כלכליות : הרעיון שנושאי זכויות הם רק פרטים , ושניתן למעשה לעשות רדוקציה של כל "זכות קבוצתית" לסוגים מסוגים שונים של זכויות של פרטים . אם אכן תביעות חברתיות כלכליות הן תביעות קבוצתיות שאינן ניתנות להעמדה כזאת , אין הן יכולות - מטעם זה - להיות זכויות . זכויות אדם אכן הינן בעלות אופי אוניוורסלי ואינן ניתנות לחלוקה . הן משקפות התעניינות עמוקה בפרט כפי שהוא חי בחברה . גם אינטרסים אזרחיים פוליטיים וגם אינטרסים חברתיים כלכליים הינם מרכזיים איפוא לרווחת בני אדם , ואסור שתמונת זכויות האדם שלנו תשמש מכשיר להסוואת מורכבותם של הרכיבים שבבסיס רווחתם של בני האדם . ניתן לסיים חלק זה במסקנה שהתשובה לשאלה אילו אינטרסים צריכים להיתפס כזכויות או כזכויות אדם צריכה להיקבע על פי ניתוח של דחיפות הצרכים , זיקתם לכבוד האדם והצורך להעניק להם את ההגנה המיוחדת הנלווית לזכויות . אין כל סיבה להסיק מראש כי אינטרסים חברתיים כלכליים אינם יכולים להיות מוכרים כזכויות ( אדם . ( 36 במחלוקת זו אני מצויה בין אלה התומכים בתפיסה שאומצה במסמכים הבינלאומיים המרכזיים בתחום , שלפיה פרט , כמו גם קולקטיב , יכול להיות נושא זכויות . היחסים בין הפרט לבין הקולקטיב שהוא משתייך אליו אכן מורכבים , ופרשנויות מהותניות של הקולקטיב אכן מסוכנות , אך אין להסיק מכך שרק הפרט . "קיים"

רמות


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help