|
|
Page:7
עתה , שיש בידינו כלים "מעודנים" יותר להתמודדות עם בעיית הזכויות החברתיות , נפנה להשיב על כל אחת משלוש השאלות שעמדנו עליהן . השאלה הראש 1 נה הינה : האם מוצדק להעניק לזכויות החברתיות הכרה ברמה נורמטיבית שונה ( ונמוכה יותר ) מזו המוענקת לזכויות האזרחיות ? היש בזכויות החברתיות "פגם גנטי" המצדיק נחיתות מעין זו ? כך , למשל , יש הטוענים כי הזכויות האזרחיות הינן "שליליות" באופיין , באשר הן אוסרות על המדינה לפגוע בהן . לעומת זאת , הזכויות החברתיות הינן "חיוביות" באופיין , והן מטילות על המדינה חובות פוזיטיביות להגן עליהן . הטענה הינה כי זכויות אדם - ובוודאי ברמה נורמטיבית על חוקית - הן רק הזכויות הנגטיביות . טענה זו בטעות יסודה . ההבחנה בין חובות "שליליות" לחובות "חיוביות" היא עניין של דרגה וצורת הצגה . על כל פנים , זכויות האדם האזרחיות כוללות בחובן לא רק היבט שלילי ( לא לפגוע בהן , ( אלא גם היבט חיובי ( להגן עליהן . ( כך הדבר באשר לחיים , לגוף ולכבוד האדם . על המדינה מוטלות החובה השלילית לא לפגוע בהם ( סעיף 2 לחוק יסוד : כבור האדם וחירותו ) והחובה החיובית להגן עליהם ( סעיף 4 לחוק יסוד : כבוד האדם וחירותו . ( אין כל צידוק לשלול מהזכויות החברתיות את אופיין כזכויות אדם הראויות להגנת החוק - ולהגנה חוקתית על חוקית בדומה לזכויות האזרחיות - רק בשל האופי החיובי שהוא דומיננטי בהן . אין כל הסבר מניח את הדעת ברמה " הגנטית" מדוע יוענק לזכויות אזרחיות אחדות מעמד חוקתי על חוקי והדבר יימנע מהזכויות החברתיות . אין גם כל אפשרות הגיונית להבחין בין זכות אזרחית לזכות חברתית . מדוע הזכות לקיום מינימלי בכבוד עשויה להיתפס כזכות אדם , "מעורבת" ואילו הזכות לקיום ראוי בכבוד היא "רק" זכות חברתית , ועל כן אינה ראויה להגנה חוקתית ? זכות הקניין - האם היא זכות אזרחית או זכות חברתית ? הזכות למשפחה - האם היא זכות אזרחית או חברתית ? היכן נמקם את זכויות הילד ? בהקשר השאלה הראשונה קמה ועומדת הטענה כי אין זה ראוי לאפשר ביקורת שיפוטית על חוקתיותן של הזכויות החברתיות , שכן הדבר אינו תואם את אופיים של הביקורת השיפוטית ושל התפקיד השיפוטי . הזכויות החברתיות - כך נטען - קשורות קשר אמיץ ליכולת הכספית של המדינה , ואין לערב את בתי המשפט בהקצאת המקורות הלאומיים . אץ לקבל גישה זו . כל זכות אדם עולה כסף , ואין בכך כדי למנוע ביקורת שיפוטית על הפגיעה בהן . אמת , בתי המשפט אינם צריכים להיות מעורבים בהקצאת המקורות הכספיים של המדינה ; אך בכך ניתן לטפל בקביעת היקפה של הזכות ומידת ההגנה עליה . אין לכך השפעה על עצם מעמדה החוקתי העל חוקי של הזכויות החברתיות . בהקשר זה מתעוררת בישראל שאלה של משפט מצוי . השאלה הינה : עד כמה זכויות חברתיות מוכרות כזכויות חוקתיות על חוקיות בישראל ? הכרה כזו יכולה לבוא רק במסגרת שני חוקי היסוד על דבר זכויות האדם . כפי שראינו , על פי השקפתי , זכויות אדם לקיום
|
|
|