|
|
Page:39
מכתבים למערכת לקחים היסטוריים על גיליון , 61 אוקטובר 2011 גיליון 61 של "מבט מל"מ" הכיל חומר לימוד מרתק ופתח צוהר לאחד כמוני , ששירת ב"צבא האחר" "האחר" ) לא במובן של טוב יותר או רע יותר , אלא שונה , כי אתם נלחמתם בעליל מלחמה אחרת . ( דיבר אליי הריאיון עם שלמה גזית , אהבתי את הפתיחות שבה הוא מצדד במינויים חיצוניים של ראשי אמץ , ואולי בגלל התרומה לכם , ולצבא האחר . פרסום של מאמרים הדנים בלקחי כישלוטת הם חריגים בנוף ( הזמן עושה רק טוב לזיכרון . ( החומר הדן בעסקת הנשק המצרית , כתבות על יום הכיפורים 1973 ופרק המודיעין מאת אורי בר יוסף הם חומר לימוד היסטורי חשוב . שלא יקרה שנילחם שוב את המלחמה הקודמת לא" ) יחצה אדם פעמיים אותו , "נהר הרקליטוס , סביבות סוף המאה ה 6 לפנה"ס . ( תא"ל יצחק זמיר גילוי נאות על הכתבה , "הפסימיסט" גיליון , 61 אוקטובר 2011 קראתי בעיון את הריאיון עם אלוף שלמה גזית בגיליון . 61 הריאיון פותח בעובדה ששמו של אלוף גזית התנוסס תחת עצומה הקוראת לפשרה של שלום בגבולות . " 67 בהמשך הריאיון מציין האלוף כי אינו מאמין בשלום ולכן הוא מחפש "פתרון מדיני שיציל את קיומה של המדינה היהודית" ולפיכך קורא להתנתקות חד צדדית ולהתכנסות בגבולות שהמדינה תקבע . מצד אחד רשאי כל אדם לחשוב שהדרך הזו תוביל לקיום המדינה היהודית , אך מאידך צריך להביא בחשבון שמימוש דרך זו עלול להביא להשמדה של המדינה היהודית . כפי שכינה זאת בעבר שר החוץ המיתולוגי אבא אבן , "גבולות " 67 הם "גבולות , "אושוויץ והתייחסות האויב להתנתקות החד צדדית ברצועת עזה תוכיח זאת . דבר נוסף שהייתי מצפה מהמראיינים לציין הוא גילוי נאות שהמרואיין הנו חבר המועצה הציבורית של ארגון השמאל הקיצוני יש . "דין כמו כן האיש כתב בידיעות אחרונות " 8-ב במרס 1998 ש "הכיפות הסרוגות עבורי הן כמו צלב הקרס על השרוול של החיילים הנאצים" וכן קרא לפתוח באש במהלך "ההתנתקות . " אני מצפה למען ההגינות שיובאו לידיעת הקורא עמדותיו הקיצוניות שמביע גזית , ובכך ישכיל הקורא לקבוע את התייחסותו לדבריו של המרואיין . יקי פריד , חבר עמותת המל"מ סעיד חסון ז"ל בהקשר לכתבה "הכרה , "מאוחרת גיליון , 60 יוני 2011 אל סעיד חסון התוודעתי רק בשנה האחרונה לצורך מחקרי על בן דודו כאיד חסון , מחקר שמצא ביטוי גם בכתבה פרי עטי . לאחרונה נתבשרתי על מותו של סעיד , ולהלן כמה מילים לזכרו . סעיד נולד ב 1915 בדאלית אל כרמל ולאחר סיום לימודיו סייע לאביו בעבודת השדה . העיסוק בחקלאות לא היה חביב עליו , ולכן היה בין ראשוני המתנדבים לצבא הבריטי בארץ ישראל . הוא הוצב במצרים , השתתף במערכת אל עלמיין נגד צבא רומל הגרמני וזכה בשתי מדליות של הצבא על הצטיינותו בקרבות . זכה ללחוץ את ידו של וינסטון צרציל , ראש ממשלת בריטניה , שביקר את יחידות הצבא הבריטי במצרים , ומרוב הערצתו לאנגליה קרא לאחד מבניו בשם צרציל ( לסעיד נולדו במשך השנים 12 ילדים , מהם שמונה בנים וארבע בנות . ( בהיותו במצרים חלם לילה אחד שהוריו נמצאים במצוקה כלכלית חמורה . הוא קיבל חופשה מהצבא הבריטי נסע לארץ ישראל , ראה שאכן מצבם הכלכלי של הוריו הנו קשה ביותר ולכן העניק להם את חסכונותיו הכספיים וחזר לשרת ביחידתו . אירוע זה השאיר את רישומו על בני משפחתו ועל חבריו עד היום . לכשנסתיימה מלחמת העולם חזר סעיד לכפרו ובהיותו שש אלי קרב התגייס לארגון . "הגנה"ה במאי 1948 נשלח בידי הש"י של ה"הגנה , '" יחד עם כאיד חסון , לאסוף מידע על הצבא העיראקי בצפון השומרון . השניים נתפסו , נשפטו , ונגזר עליהם עונש מוות . כאיד הוצא להורג , ואילו עונשו של סעיד הומתק למאסר עולם . ביולי , 1951 לאחר רצח המלך עבדאללה , הוכתר בנו טלאל למלך ירדן . לכבוד הכתרתו נחונו אסירים בירדן . גם סעיד זכה לחנינה ושב לכפת . לאחר מאבק שהתנהל במשך 17 שנים הוכר סעיד כנכה צה"ל וכחייל משוחרר . העינויים שעבר בכלא הירדני השאירו בו את חותמם , ובמשך כל חייו , לאחר שחרורו מהכלא , הוא סבל מכאבים עזים שלא הרפו ממנו ולא אפשרו לו להתמסד במקום עבודה קבוע . סעיד הלך לעולמו ב 13 בדצמבר 2011 בכפרו דאלית אל כרמל והוא בן 96 שנים . יהי זכרו ברוך . ד "ר שמעון אביבי חוקר העדה הדרוזית
|
|