|
|
Page:28
הפעם בביתו של טדי בירושלים . התעניינתי בעיקר בשני דברים : מבנה המודיעין הבריטי ושיטות . "הפעלתו העניין המרכזי שהעסיק את עמיר בתחילת הדרך מכונה בעגת ימינו "תיאום ציפיות . " שאלת היסוד הייתה : מהו בעצם מודיעין טוב ובזכות מה זוכה שירות מודיעין לתואר "שירות ? "טוב לדברי עמיר , אבא אבן היה מאוד קואופרטיבי בנושא . היו לו ידיעות רחבות מעבר לעיסוקו המיידי והוא ענה בהרחבה . הבעיה של ראש הש " י החדש הייתה כיצד ליישם את המידע התיאורטי במציאות דלת האמצעים בארץ . בשלב הזה קיבל עמיר החלטה אסטרטגית . עיקרה : לבנות את הארגון שתחת פיקודו לא רק כספק ידיעות לבעיות השעה השוטפות , אלא כמכשיר עזר שיעמוד גם לצורכי המאבק המדיני והצבאי הצפוי בעתיד הקרוב . עמיר הודה שייתכן ורעיון זה היה יומרני מדי אל מול האפשרויות , אך זה היה אופיין של החלטות רבות שהתקבלו אז . חלקן אף כונו לימים "החלטות . "בךגוריוניות לאמור - החלטות אסטרטגיות נועזות , חדות והרות עולם , גם כאשר על פי קריטריונים מקובלים אין להן בסיס יציב במציאות הנראית לעין . אם לשפוט על פי טיב הארגון , שאותו שב והעביר עמיר לידי שאלתיאל כעבור יותר מארבע שנים , הרי חלק ניכר מן ההחלטות יצא אל הפועל . כתוצאה מכך נוצר מנגנון פעולה יעיל . הוא הופעל על ידי חבר עובדים מצומצם , אך מעולה , נאמן ומסור . רובו הגדול פעל בהתנדבות , חלקו קיבל משכורת משלטון המנדט הבריטי , "בא י מבלי שלבריטים היה מושג עבור מה הם משלמים . ראוי להעיר , עם זאת , כי אף שניתן היה לצפות כי הש"י יגלה עניין - ולו איסופי - בשואת יהודי אירופה שהתרחשה בדיוק בשנות פיקודו של עמיר , הרי כנראה לא כך היה . לאורך כל ספרו עמיר איננו מזכיר נושא זה ולו במילה אחת . ייתכן שהייתה לו סיבה לכך . ייתכן שנעשו מעשים , אך אין להם כל הד בחומרים ששימשו לכתיבת הספר . אכן מוזר שגוף הביון המרכזי של היישוב - למרות מגבלותיו הברורות - איננו נוגע כלל בנושא שהעסיק אז את יהדות העולם באופן כה אינטנסיבי . ארבע מחלקות אחת הפעולות הראשונות של עמיר הייתה כאמות איחוד הגופים העצמאיים שעסקו במודיעין . הוא לא התקשה לשכנע בכך את סנה ואת משה שרת ואכן , בקיץ , 1942 כאשר פילדמרשל רומל הניס את הבריטים מלוב וניצב בשערי מצרים , אוחד הש"י עם מחלקת הרץ ואושר המבנה החדש של הש"י המאוחד וזהו המבנה הפיקודי שנוצח ראש הש"י כפוף ישירות לרמ"א ( ראש המפקדה הארצית של . ( "הגנה"ה לידו פועלת מעין מועצת מנהלים ובה שלושה חברים נציגי הגופים המרכזיים , שהיו צרכני הידיעות : זאב שרף , נציג המחלקה המדינית של הסוכנות , כתריאל כץ , נציג המחלקה היהודית בסוכנות , ומשה כרמיל ( צדבינסקי , ( נציג המוסד לעלייה ב ; מבנה הלשכה המרכזית החדשה הושתת על ארבע מחלקות : המחלקה הכללית ( טיפול במשטרה הבריטית , שעברה למקום הראשון בסולם ההתעניינות של הש"י , לפני הערבים , עובדה שעוררה ביקורת ;( המחלקה היהודית ( טיפלה בארגוני הפורשים ;( המחלקה הקומוניסטית ( חקרה את הקשרים בין מוסקבה למפלגת פ . ק . פ - המפלגה הקומוניסטית בפלשתינה , אשר הטיפה להגירה יהודית מארץ ישראל לברית המועצות , ( והמחלקה הערבית . נוסף על קציני הש"י בערים הגדולות מונו גם קציני שי " גליליים , נפתיים וחבליים בכל הארץ . רובם היו מגויסים במסגרת הנוטרות וקיבלו את משכורתם מממשלת הוד מלכותו . כך כוסתה הארץ ברשת ענפה של מודיעים מתנדבים . עם קציני השי " הללו נמנו לאורך התקופה אישים כמו אפרים דקל , חיים בן מנחם , לוי אברהמי , ארון רוטברג ( סלע , ( משה ברון , מאיר נוביק , אריה שיל ( אשל , ( יוסף קצקו ויהודה בונג . העבודה התנהלה כף כל מחלקה הייתה מנחה את העובדים בשדה באשר לחומר הדרוש ma 0 בהמשך היה עליה גם לקלוט את החומר , למיין אותו ולהעביר כל מידע דחוף לידיעת הצרכן הרלוונטי כן היה על כל מחלקה לערוך סקירה שבועית ולדאוג לתפוצתה , לתייק את החומר ולדאוג לניהול כרטסת אישית מעודכנת . עמיר הורה להקפיד על תיקים מסודרים לכל נושא ונושא . עם כניסתו לתפקיד הורה עמיר להגדיל את מספרם של אנשי הש"י שבין חברי ה"הגנה" בכל רחבי הארץ . הוא כיוון במיוחד לאלה העובדים במקומות רגישים וחשופים למידע , או כאלה שבאפשרותם להשיגו . "שאיפתי ; סיפר עמיר , "הייתה לנסות ולהגיע לידיעה רחבה ככל הניתן באשר לנעשה בכל משרד ומשרד . וכך אכן קרה . למעגל המדווחים , המצותתים , המצלמים והמסליקים נוספו גם נשים חברות היהגנה ; אשר עבדו במשרדי ממשלה שונים . נשים שימשו גם כבלדריות , להעברת חומרים . המעגל התרחב . "מאוד עם זאת , ההיסטוריון יואב גלבר רואה דווקא בכך את חולשת המערך של עמיר . לדבריו , הש"י הסתמך יותר מדי על מקורות יהודיים ולא הצליח לגייס דמויות משמעותיות מהמחנה שכנגד , ומכיוון שרוב הפקידים היהודים החזיקו בתפקידים בדרג נמוך - הרי גם רמת הידיעות הייתה באותה רמה . עמיר חש , כמובן , אחרת . לדעתו , השי " ידע על הבריטים פי עשרה ממה שהבריטים ידעו עליו . הוא היה גאה גם בעובדה שלאורך ארבע שנות פיקודו לא נרשמה בש"י אפילו תקלה מבצעית אחת . 4 £ ^ נשות . "הגנה"ה ס"עו בהעברת ידיע 1 ת כבלדריות
|
|