|
|
Page:13
פרק ראשון הדיפלומטיה הציונית באסיה מהצהרת בלפור עד הקמת המדינה משחר ימיה שאפה התנועה הציונית להשיג הכרה בינלאומית במטרתה - שיבת עם ישראל לארץ-ישראל . מטרה זו נוסחה ב " תכנית באזל" שהתקבלה בקונגרס הציוני הראשון שנתכנס בבאזל באוגוסט ; 1897 "הציונות שואפת להקים לעם ישראל בית מולדת בארץ ישראל מובטח לפי משפט . "הכלל אחד האמצעים שהוחלט עליהם להשגת מטרה זו קבע שיש לעשות " פעולות הכנה כדי להשיג את הסכמות הממשלות , שיש צורך בהן כדי להגיע אל מטרת הציונות . " ד"ר בנימין זאב תיאודור הרצל , חוזה מדינת היהודים , השקיע בתחום פעילות זה מאמצים דיפלומטיים רבים . אולם ההכרה הבינלאומית החשובה הראשונה באה רק ב 2 בנובמבר , 1917 בשלהי מלחמת העולם הראשונה , בהצהרת בלפור שניתנה על ידי ממשלת בריטניה , שהכירה בזכותו של העם היהודי להקים "בית לאומי" בארץ ישראל . הצהרת בלפור נכללה בכתב המנדט על ארץ ישראל שנמסר לבריטניה על ידי חבר הלאומים ב , 1922 ואושרר סופית ב . 1923 בכך הפכה הצהרת בלפור להתחייבות בינלאומית לעם היהודי . זה היה הישגם הגדול של חיים וייצמן ועמיתיו בהנהגת התנועה הציונית באותה תקופה . עד מלחמת העולם הראשונה מיקדה ההסתדרות הציונית העולמית את עיקר עבודתה הדיפלומטית במדינות אירופה , בארצות הברית ובכמה מדינות אחרות . ארצות אסיה היו רחוקות ולא גילו עניין בעם היהודי . רובן הגדול , מתת היבשת ההודית ועד יפן , אף לא היו עצמאיות ונמצאו בשלטון קולוניאלי שנמשך עד לאחר מלחמת העולם השנייה . המדינות העצמאיות היחידות באסיה עד אז היו סין , יפן וסיאם . הציונים החלו לגלות בהן עניין לאחר מתן הצהרת בלפור , כאשר היה עליהם להשיג תמיכה של מספר מרבי של מדינות חבר הלאומים לשם הכללת ההצהרה בכתב המנדט . עד אז לא היתה לתנועה הציונית סיבה ממשית , ואף לא המשאבים הנחוצים , להקדיש תשומת לב מיוחדת ונמרצת לפעולה דיפלומטית בארצות מרוחקות אלה , שבין כה וכה לא היו להן עניין או השפעה בסוגיות שעניינו את המנהיגים הציונים . כשהתעורר הצורך לגייס את תמיכתן ברעיון הציוני ובהצהרת בלפור נרתמו לעיקר הפעולה א '' ם כדורי ונסים עזרא מן המשרד הציוני בשנגחאי . הודו הצריכה טיפול מיוחד . אמנם , היא היתה נתונה תחת שלטון בריטי , אך התפתחות התנועה הלאומית בה , בהנהגת מפלגת הקונגרס וראשיה , מאהאטמה גאנדי וממשיכו ג ' אוואהארלאל נהרו , עוררה תשומת לב בעולם כולו וגם בקרב היישוב העברי בארץ ישראל .
|
|
|