|
|
Page:9
הקדמה שלא כפי הרושם הקיים אצל רבים מן המתעניינים בבלשנות מודרנית , גם התיאוריות החדשות אינן דנות רק בתחביר , היינו בהצטרפויות של מילים וצירופים למשפטים , לפסקות ולחיבורים שלמים , אלא תשומת לב מרובה ניתנת גם למילים עצמן , לחלקיהן ולדרכי היווצרותן . לכאורה , המחלוקת העיקרית היא בטיבו של המודל ליצירת מילה : האם מילה נוצרת על יסוד חלקים שהם קטנים ממילה , או האם מילה נוצרת רק על יסוד מילה קודמת , שכבר קיימת בשפה . כל המתבונן בשפות ההודו אירופיות , כגון באנגלית או בגרמנית , אכן רואה לנגד עיניו במקרים רבים מילים המורכבות מיסודות נפרדים , כשאחד מן היסודות האלה הוא מילה קיימת . ראו , למשל , מילה אנגלית כגון author ובצידה . authorship ניכר שהמילה השנייה מיוסדת על הראשונה , שהיא מילה קיימת כבר קודם לכן בשפה האנגלית , וקל למצוא לדרך זו דוגמות למכביר , כגון . law-lawful , dear-dearest , low-lower הוא הדין במילים כגון inject object , subject , project , ודומיהן . גם בעברית יכולים אנו לגלות מילים רבות הנוצרות על יסוד מילה קיימת , שלמה , שמוסיפים לה יסוד נוסף . למשל , ניכר לעין שהמילה פחון מיוסדת על המילה פח . למילת היסוד כמות שהיא נוספה הברה , היא ההברה וין . בדומה לכך גם למילה פקיד יכולה להיווסף הברה זו וכך נוצרת המילה פקידון . לסנדלר נוספת ההברה יה ונוצרת המילה סנדלריה , מאיתור נוצרת איתורית , וכן בצמדים רבים , כגון אפשר-אפשרות , סוס-סוסה , שומר-שומרת , שפה-שפתון וכיוצא בהן . ואל נשכח את נטיות השם ונטיות הפועל שניכרת בהן המילה הנוטה עצמה , ולידה תוספת צורן שהוא כינוי הנטייה . למשל סוס-סוסים , סוסך , סוסיך , או שמר-שמרתי , שמרנו . ואין זה מעלה ולא מוריד אם לפעמים משתנה גם מבנה המילה עצמה כמו למשל בנטייה עזמרתם , שתנועת הקמץ המצויה בקזמר נמחקת בה . אולם מודל זה , המתאים כפי הנראה לשפות הודו אירופיות , איננו תקף לגבי הרוב המכריע של המילים בעברית . מודל אחר , בצד זה המתואר לעיל , הוא המשמש בעברית ובשאר השפות השמיות . לפי מודל אחר זה , רוב מילות היסוד בעברית מורכבות משני יסודות : השורש והמשקל . השורש הוא סידרה של עיצורים , לרוב שלושה , והמשקל הוא מבנה המכיל תנועות ולעיתים גם עיצורים , אלא שיש בו גם מקומות ריקים , והם מתמלאים על ידי עיצורי השורש . לכאורה , גם לפי מודל זה ניתן לטעון , כי היסוד ליצירת מילה חדשה יהיה טמון תמיד במילה קיימת , אלא שפעולת היצירה כאן שוב אינה כה פשוטה . כאן אינך מצרף מילה שלמה קיימת לאיזה יסוד נוסף , המצטרף אליה לצידה . כדי ליצור מילה חדשה אתה מפרק את המילה הקיימת ומוציא ממנה את שורשה — לזאת קראנו 'סחיטה' — ואת זה אתה מכניס לתוך משקל אחר . ספר זה דן בשתי הדרכים הללו ליצירת מילים . למנגנון היצירה 'שורש ומשקל' קראנו 'מנגנון , 'א ולמנגנון היצירה 'בסיס וצורך ( הוא שתואר לעיל כדרך הראשונה ) קראנו 'מנגנון . 'ב כן נידונות בספר דרכים נוספות ליצירת מילים חדשות . כל המילים הקיימות בעברית וכל אלה העשויות להיווצר בעברית , ימצאו את מקומן בתיאורים המפורטים להלן בפרקים השונים . וזה גם פשר שמו של הספר : הוא מפרט את הדרכים להיווצרות מילים לכל השתלשלותן , עד לצורה האחרונה העומדת מול עיני המעיין , על כן קראתיו 'המילה . 'האחרונה הוא בעצם דקדוק שלם לעברית בתחום המורפולוגיה , היא תורת הצורות . אולם אין כאן כלל טבלות לשינון ולא כללים ללימוד בעל פה . ליבי סמוך ובטוח שהמתעניין במבנה הלשון העברית , אם יקרא את הספר יוכל להתבונן בתופעות הלשון בכלל ובתופעות העברית בפרט באור חדש . ע . א .
|
|