|
|
Page:11
מלחמת האזרחים . אחת מנקודות השיא של תהליך הבנייה והשיקום שידעה לבנון נמצא ללא ספק , כך ביקשו לבנונים רבים להאמין בשעתו , ב"מהפכת הארזים" שהתחוללה בבירות בחודשי האביב של שנת . 2005 ואכן , באמצע חודש פברואר , 2005 נדמה היה כי נפל דבר בלבנון וכי מהלך ההיסטוריה של מדינה זו שינה באחת את כיוונו . היה זה לאחר שבערבו של ה 14 בפברואר 2005 התאספו מאות אלפים , ויש הטוענים אף למעלה ממיליון לבנונים , בני כל העדות , ב"כיכר החללים" ( סאחת אל ~ שרהראאי ) שבמרכז בירות , להפגנת המונים שכמותה לא ידעה הבירה הלבנונית מעולם . ההפגנה באה בתגובה לרצח ראש ממשלתה לשעבר של לבנון , רפיק אל חרירי , בבוקר ה 14 בפברואר 2005 בלב בירות . מותו של חרירי הכה בהלם את תושביה של לבנון . מאז נחתם באוקטובר 1989 "הסכם , "טאיף היה רפיק אל חרירי מזוהה יותר מכל מדינאי לבנוני אחר עם תהליך שיקומה 2 ובניינה של הרפובליקה השנייה של לבנון , הרפובליקה של טאיף . למפגינים , בכיכר החללים , כמו גם לרבים אחרים בלבנון ומחוצה לה , לא היה כל ספק באשר לזהותם של העומדים מאחורי ההתנקשות בחייו של חרירי - המשטר הסורי בהנהגתו של הנשיא בשאר אל אסד , והממשל הלבנוני עושה דברם של הסורים , בהנהגתו של נשיא לבנון , אמיל לחוד . מן ההפגנה עלתה , אפוא , קריאה נחרצת לסורים למשוך ידם מלבנון , ולאמיל לחוד לפרוש מתפקידו , הוא ויתר תומכיה ונאמניה של סוריה התופסים לצידו עמדות מפתח בממשל הלבנוני . אלא שהמפגינים ברחובות בירות נשאו עיניהם למטרה מרחיקת לכת הרבה יותר מאשר חילופי אישים בצמרת הפוליטית של לבנון . פניהם היו נשואות לכינונו של סדר לבנוני חדש , וליתר דיוק , להשבה אל כנה את המציאות ששררה במדינה זו עד פרוץ מלחמת האזרחים באפריל , 1975 מציאות של מדינה פתוחה , ליברלית , דמוקרטית ומערבית . סוריה התקשתה לעמוד בפני הלחץ הגובר בלבנון שתמשוך ידיה ממדינה זו , ובמיוחד בשל העובדה שלחץ זה גרבה בידי הקהילה הבינלאומית , ובראשה ארצות הברית וצרפת . ב 5 במרץ , 2005 הכריז , אפוא , נשיא סוריה , בשאר אל אסד , על הסגת הכוחות הסוריים מאדמת לבנון . בכך באה לסיומה , לעת עתה , מעורבותה של סוריה בלבנון - מעורבות , שראשיתה באמצע שנות השבעים של המאה העשרים ושיאה בשנות התשעים , עת שלטה דמשק ביד רמה במדינה
|
|