|
|
Page:11
תנועות דיאלקטיות הפועלות בספרות הישראלית בו זמנית . עיקר ענייני בסוגיית הדיאלוג עם המקרא בשירה הישראלית הוא בחדירתה של הרוח הרליגיוזית בזיקה למעמד ולאופי המיוחדים של הלשון העברית - כשפה סינכרונית הנשענת על מערך שורשים הנושאים עמם מטענים ליטורגיים עתיקים , כדברי גרשם שלום . מחקרי נועד אפוא להאיר את האופנים השונים שבהם מחלחלת הרליגיוזיות גם דרך השפה , ולבדוק כיצד מאצילים עקבותיו של הטקסט המיתולוגי זוהר והילה על הטקסט העכשווי . מתח זה בין העתיק לבין החדש מסמן בעיניי דרך להתמודדות עם העתיד על ידי פנייה אל העבר . כך , למשל , ניסיתי להראות מגמה זו על פי דוגמת גלגוליו של טקסט פרדיגמטי - סיפור העקדה - הממשיך לשלוט בדמיון ובשפה . כמו כן , לצד הקשרים אלו , יש לציץ כי ייתכן שהסקרנות שהתעוררה בי לעסוק בתחומים אלו מושפעת גם מן הלימודים ההומניסטים במאה ה . 20 עיון עשיר ומסועף זה ביקש לבדוק מחדש את שורשיה המיתולוגיים והדתיים העתיקים של הספרות , אשר נראו ברורים יותר במאה ה . 19 אם נשוב למכתבו של שלום , ניווכח כי לא במקרה הוא הפנה את מכתבו לרוזנצווייג , שדווקא חיפש פתרונות למשבר היהודים בדורו בשדות זרים . ברוח זו שאפיינה את תפיסתו של רוזנצווייג , חשתי כי לשם המשך הדיון ברליגיוזיות בעידן החילון יש צורך להפיל חומות בין האוצרות הקאנוניים של תרבותנו לבין אוצרותיהן של דתות ומיתולוגיות אחרות . התעוררה בי תחושה כי אצלנו , מתחת לפני השטח המודע , רוחשים גחלים של "עבודה , "זרה כלומר של שיזור לשון המקרא בהבזקי לשון מתוך הברית החדשה . ואכן , ישנן בספרות הישראלית חטיבות שבהן השסתום אשר דרכו משתחרר הגעגוע למטאפיזי הוא דווקא בגדר "פינה אסורה" - כתבי הקודש הנוצריים . במקרהו של נתן זך , היסוד האינטרטקסטואלי מכסה על המקור הביוגרפי , המתלבש במיתולוגי . זהו עניינם של מסה זו ושל מחקרי הרחב יותר , העוסק במגעים בין הספרות הישראלית לבין הברית החדשה .
|
|
|