|
|
Page:11
הקדמה זה זמן רב נראה לי כי דרכי הענישה והבעיות האחרות הקשורות לתחום הפנולוגי אינן זוכות לתשומת לב ראויה מטעם חוקרי משפט , והמשפט הפלילי בפרט . משום מה , סוגיות אלו נדמות לחוקרים אלה "רכות" מדי , חסרות הדייקנות והקפדנות של גישה משפטית מובהקת ושייכות יותר לתחום הקרימינולוגיה ומדעי החברה . השאלות המשפטיות אשר אכן מתעוררות לדיון ולהחלטה בבתי המשפט נשמעות "טכניות" ויבשות , חסרות יסוד עקרוני ואתגר אינטלקטואלי . תקוותי כי ספר זה יתרום לתיקון טעות זו . הספר מיועד הן למשפטן והן לקרימינולוג . הוא מעורר שאלות של מדיניות ענישה , ובוחן לאורן את הכלים שהמחוקק יצר לביצוע מדיניותו . השאלה העיונית העומדת במרכז הדיון בסוגית המאסר על תנאי במדינה כמו ישראל , ובארצות אחרות אשר ינקו את שיטת המשפט הפלילי שלהן מן החוק האנגלו סאקסי , היא מה מקומו של המאסר על תנאי במערכת עונשית הכוללת מבחן , ומה החסרון במערכת זו אשר המאסר על תנאי ממלאו . אם המאסר על תנאי הונהג בארצות המשפט הקונטיננטלי כדי להוסיף למערכת דרך ענישה גמישה , הרי בישראל ובארצות האנגלו סאקסיות , אשר קיימו בתוכן את שיטת המבחן , לא היתה הגמישות חסרה . הפרקים הראשונים של הספר דנים בשאלה עיונית זו תוך השוואת העמדות השונות כלפיה במספר ארצות . כל מדינה סיגלה לעצמה צורה מיוחדת של המאסר על תנאי , אשר התאימה לצרכיה כפי שהיא הבינה אותם , כאשר פרטי ההסדר נקבעו כדי להוציא לפועל את המדיניות העונשית אשר אומצה . ההסדר הישראלי מיוחד במינו , בפרט בהשוואה לנעשה בארצות הברית ובאנגליה , ובפרק השלישי מוצגת תיאוריה הבנויה על ההבחנה בין הרתעה כללית ובין הרתעה מיוחדת' הבאה להסביר הסדר זה . המאסר על תנאי הישראלי משלב יסודות של גמישות , הנלקחים מן המבחן , עם יסודות
|
|
|