|
|
Page:13
עשו בעצם את הדבר מספיק טוב . גישה כזאת עלולה להזיק כיוון שהיא פוגעת בבטחונה של האם ביחסה אל ילדה ועלולה אף לפגוע בתהליך מרכזי של למידה המכונה על ידי פוירשטיין "הלמידה המתווכת" , ( 1981 , 1970 ) שכן לדעתו של פוירשטיין אחת הסיבות העיקריות לפגיעה בתהליך הלמידה המתווכת הינד . התחושה של ההורים , כי התרבות שלהם נחותה מהתרבות האחרת הקיימת בסביבתם , ועל כן אין הם יכולים לתווך בין הסביבה לבין הילד . קגן בספרו "שינוי והמשכיות בינקות" ( 1971 ) מציין , כי אחד ההבדלים הבולטים ביותר בין הורים מרמה סוציו כלכלית נמוכה לכאלה מרמה סוציוכלכלית בינונית , נעוץ בעובדה כי הראשונים , בניגוד לאחרונים , אינם מאמינים בכוחם לשנות או להשפיע על התפתחות ילדם . רבים מהורים אלה מאמינים שהילד נולד חכם יותר או חכם פחות ואין בכוחם לשנות זאת . ברור , כי גורמים גנטיים הם בעלי השפעה רבה על התפחות הילד כשם שגורמים כאלה משפיעים על צורתו החיצונית של הילד , צבע שערו , עיניו וכר . יחד עם זאת , העוסקים במחקר ובטיפול בילד בגיל הרך זנחו זה מכבר את הויכוח הסוער שרווח לפני כ 20 שנה סביב השאלה מה משפיע יותר —סביבה או תורשה . ברור כיום , כי שתי הקבוצות של הגורמים הכלליים האלה יחד משפיעים על ההתפתחות . מאחר ורק לעיתים נדירות ביותר מגיע הילד האנושי לניצול מקסימלי של הפוטנציאל שלו כפי שהוגדר גנטית , יש חשיבות מיוחדת להינתק מההיאחזות בגישת ה"גבולות" הגנטיים ולנסות לקדם את הילד בהתאם לצרכיו ולמטרות החינוכיות של המשפחה והחברה בה הוא חי . השאלה מהי הדרך היעילה ביותר , או מה מאפיין את התוכניות הטובות ביותר להגשמת המטרה של קידום התפתחות הילד בגיל הרך , עדיין בעינה עומדת . שאלות רבות נוספות , כגון השאלה האם כדאי יותר להדריך אמהות בבתיהן באופן אינדיבידואלי או להדריכן בקבוצות במרכזים קהילתיים או אחרים , עדיין לא נענו בודאות . יתכן ולשאלות אלה אין כלל תשובה אחת אשר יכולה להתאים לכל סוגי האוכלוסיות הקיימות של אמהות , או ילדים . יש להניח שלקבוצות מסוימות עשוי מפגש קבוצתי לעזור יותר מאשר ביקורי בית ולגבי אחרות ההפך יכול להיות נכון . התוכניות השונות המיועדות להתערבות חינוכית שונות גם בהקשר לגיל התחלת התוכניות : קיימות תוכניות המתחילות מיד לאחר הלידה ואחרות המתרכזות על
|
|
|