|
|
Page:7
הקדמה ההלכה , שהיא המצוות המלמדות את האדם כיצד לנהוג בין אדם למקום ובין אדם לחברו , מה אין לעשות ומה יש לעשות , היא יסודה ועיקרה של היהדות . והמשפט , אותו החלק של ההלכה הכולל את המצוות שבין אדם לחברו , נידון בספר זה . התורה והנביאים רומזים במצוות השונות מהו היסוד ומהי התכלית בקיום המצוות , אבל אינם מפרשים את כל המצוות לפרטיהן , כמו שהיו נוהגות בזמן התורה והנביאים וכמו שהיו נוהגות לאחר מכן בתורה שבעל פה . פירוש זה של כל המצוות ניתן בתורה שבעל פה המצויה במשנה ובתלמוד . והתורה שבעל פה , כפי שנמסרה בתלמוד נתקבלה בכל ישראל , ומימי התלמוד ואילך אין אדם רשאי לחלוק עליו , אלא לפרש אותו בלבד . יכול אדם להסיק מן ההלכה שבתלמוד מסקנות לעובדות המציאות החדשות ולבעיות חדשות שלא נזכרו בתלמוד , ולבאר כיצד עולות מתוך הלכותיו הוראות למציאות חדשה ושונה , ובלבד שלא יסתרו את ההלכה שבתלמוד . מכוחו של כלל זה הגיע המשפט העברי לאחידות בעקרונותיו ובכלליו גם בלי כוח של שלטון וכפייה , אלא מתוך הסכמה בלבד . לפיכך כל מחקר של המשפט העברי יש להתחיל בבירור יסודותיו ועיקריו כמו שהם בתלמוד ? וכל עיון בתולדותיה של ההלכה , וחלק המצוות שבין אדם לחברו בתוכה , יש להתחיל במשפט שבתלמוד . וכך נעשה בספר שלפנינו . בספר מתבארים הכללים והעקרונות העולים מתוך העובדות , שהן ההלכות היחידות הנידונות בתלמוד , מן הצד השווה שבהן ושהוא הצד הקבוע והעומד שבכל הלכה , ולא הצד המקרי והעובר שבה ; וכללים אלה מצטרפים יחד למערכת שלמה שאין בה סתירות , וניתן ללמוד מתוכה כיצד לפסוק בעובדות החדשות שעולות במציאות חדשה . הכללים הללו גם מסבירים ונותנים את הטעם להלכות היחידות מפני מה נפסקו ונקבעו בדרך שנקבעו . והעקרונות של חכמי התלמוד הם מעטים ורחבים דים כדי לכלול את כל ההלכות שבעניין אחד , ולפיכך הם נותנים למערכת המשפט כולה צורה בהירה ותמציתית שמתוכה אפשר לחזות מראש את מסקנותיה והלכותיה . אי אפשר עדיין לבאר את ההלכה לכל תקופותיה , מימי המקרא עד היום הזה , על יסודותיה ועקרונותיה וכלליה ; ואי אפשר לבאר את תולדותיה — על הלכותיה היחידות ועל עקרונותיה , לפי שעדיין לא נחקרו העובדות במדויק ולא נתבארו העקרונות ועל פיהם ההלכות והמנהגים שנתחדשו בכל דור ודור — מה הם הטעמים להלכות אלה ; כיצד הן מסתברות על פי העקרונות ; וכיצד ההלכות היחידות והעקרונות מתייחסים זה
|
|