|
|
Page:13
חורף , בחוץ סופה , וקר בלילות . טוב שיש לי בית מוגן ומיטה חמה . בתנור בוערת האש , ואני לומדת על לאה גולדברג . נוכחותה של ערימת הספרים המושאלים על שולחני משמחת אותי מאוד . הם אתי בדרכי מהבית להר הצופים ובחזרה , כל הזמן לנגד עיניי . אני רואה עצמי כאותם חוקרים המחטטים בגווילים ישנים ורושמים לעצמם הערות קטנות על גבי כרטיסי נייר . בכל שנות העבודה שלי , כשישבתי ועיינתי בספרים ובכתבי עת אמריקנים חדשים ומבריקים והקלדתי אל מסך מחשב משוכלל , מאוד חסרו לי חוויות כאלה , שאולי היו לאבי ולאמי בצעירותם , באוניברסיטאות של אירופה . מי ידע . המלה 'גווילים / שנכתבה לי בחיפזון , מקורה בלאה גולדברג , או יותר נכון בידידה הגדול אברהם בן יצחק , שעליו קראתי אמש . שמו המלא היה ד"ר אברהם בךיצחק סונה . בספר "פגישה עם , "משורר מספרת לאה גולדברג על אחד הערבים שבילתה עם ידידה זה , משורר שגזר על עצמו שתיקה . לפתע נזכר בשיר שלו , שאבד עם יתר כתביו במלחמת העולם הראשונה : "לאט לאט , בקולו הרך , שהיה ברגעים אלה עטוף איזו מוזיקאליות עמומה מיוחדת במינה , החל לקרוא באזני שיר שלו אשר לא נדפס בשום מקום , על איש זקן הקורא בספר בערב ואור זרוע על הגווילים , ובסופו של השיר סופר , כי האיש עמד גבוה וכמשתחווה לפני האותיות שלפניו" . ( 8 ) אני יכולה בהחלט להאמין שאדם ישתחווה לאותיות כתובות . מוזר , אני יושבת בערב מאוחר בירושלים , וכותבת על ערב קודם : מה קראתי ומה חשתי ; מספרת על משוררת , המעלה זיכרונות מערב אחר , שבילתה לפני שנים הרבה עם משורר , הנזכר בשיר שכתב שנים רבות לפני כן , על איש זקן אחד המשתחווה לאותיות . אני , ולאה , ואברהם , ואותו זקן - גיבורו של השיר - כמו עולם בתוך עולם , זמן בתוך זמן , ראי המשקף ראי עד אינסוף . אני מרפרפת מספר לספר , כמו פרפר המחפש צוף מתוק . על השולחן ספר אלבומי משהו - "לאה גולדברג . שארית החיים . שירים רישומים מן . "העזבון מדוע " שירים רישומים" ולא "שירים ורישומים " ? "הביאו לדפוס טוביה ריבנר אריה נבון " . ( שוב חסרה וו החיבור . פיוטיות (? מה אני חושבת על הרישומים ? מעבר לעובדה כי היה לה כישרון - מה שאצלי מתבטא מיד באמירה : אני לא הייתי יכולה לצייר ככה ; או , אפילו לא ככה - קשה לי להתקשר אל הציורים . רישומי אדם מוסווים בתוך רקע דחוס של צורות אבסטרקטיות . ציורים 'שאגאליסטיים' של דמויות אדם מרחפות כמלאכים וילדים עטורי פיאות . צורות רבועות שמזכירות לי את השדות המעובדים של עמק יזרעאל , ומעליהן , כאילו בנייר שקוף , צללית של מצודה ועצים , ומטייל צעיר עם תרמיל על גבו . רק באחד מהציורים מצאתי למטה את חתימתה , כמי שמרגישה כי ראוי לה לייצג את עצמה בציור זה - לאה משמאל , Lea מימין . בתחתיתו דימיתי לראות את המלה now באנגלית ושני קווי הדגשה , כמי שזועק : יבוא נא עכשיו , יבוא מה שיבוא , או אולי - רק ההווה הוא מה שיש . בשנותיה האחרונות הרבתה לאה גולדברג לצייר . הציור נראה לי כדרך ביטוי פחות ישירה מזו של השירים , ואפילו המורכבים ביותר . אני מחפשת את הקטע של ריבנר על ציוריה של לאה גולדברג , שזכור לי מתוך המונוגרפיה , ואינני מוצאת . היכן הציורים היום ? האם ניתן לראות אותה ? התכוונתי לכתוב כמובן ! "אותם' ובכלל , היכן כתבי היד , יתר החפצים שהיו עמה , מי ידע - טוביה ריבנר . כיצד אפנה אליו ומתי ... עליי לקרוא שנית את ספרו ועוד מכתביה של לאה גולדברג לפני
|
|