|
|
Page:12
עומד מירון על עוד שש זהויות הנוכחות ברומאן ביחסים בינאריים , דיאלקטיים : זהות אוניברסאלית רחבה לעומת זהות לאומית צרה , זהות גיאוגראפית מנטאלית הנעה על הצירים צפון דרום ומזרח מערב , זהות יהודית מושכת ודוחה , זהות ציונית אקטיבית שמשמעה היצמדות לירושלים או שיבה לאושוויץ , זהות פלשתינאית הגורסת התמזגות עם ערביי הארץ או היפרדות מהם , זהות יהודית עדתית של ספרדים לעומת אשכנזים . ואולם , הקריאה ה"בריאה" "לקחת זהות , " ! כדי שהזהות המגובשת תסייע למיקומו של האדם בעולמו , תשמש משען ותעניק תחושת ביטחון - מתגלה במד מאני כתשוקה סוטה ; ליבוטי הזהות אופייניים לבעלי אישיות רופסת ומעורערת ואינה מנת חלקם של האנשים היציבים . מכאן , שכל הגורמים הנחשבים כמעניקים לאדם תחושת סדר , רציפות ופשר , הן ברובד הביולוגי הקיומי של חייו והן ברובדיהם התרבותיים ההיסטוריים , מוצגים במד מאני כפני יאנוס , שקלסתרם האחד מביע יציבות , ביטחון , אמת , ואילו בקלסתרם השני נחשפים ספק , רעיעות וכזב . וכל זה קשור גם לדרך הסיפור של יהושע : עיצוב אדריכלי מסודר שמתחתיו גועש הכאוס . אלמנט המשחק האופייני לדרך הכתיבה של יהושע בא לידי ביטוי גם , "התאמות"ב השתקפויות של סמלים זה בזה , שירשורם של מוטיבים דרך עשרות ניואנסים ולאורך מאות עמודים , ללא נתק וללא חזרה סתמית . לדמיון חסר ההסבר בין אנשים בלתי ידועים זה לזה , בין מעשים בלתי מקושרים בקשר סיבתי סביר , בהיאחזות באנלוגיות ובזימונים - מוצא מירון טעם כפול : הפסיכואנליזה מותחת קו דמיון בין אנשים ופעולותיהם , ויהושע האמון על תפיסת האישיות וההתנהגות הפרוידיאנית נתן לתפיסה זו ביטוי מוקצן במבדה ; הפעילות האנושית אינה ערוכה בסדר ותואם , והאמנות באה לפצות על חסר מדכא זה . את שני ההסברים , הנראים כסותרים זה את זה , מיישב מירון בדרך מרתקת . באמצעות הצמד אגו / איד הוא שב אל הצמד וידוי / משחק שבו פתח את דיונו על שני האלמנטים המרכזיים ביצירת יהושע . גבריאל צורן יוצא מהבחנתו של ולפלין בין שני טיפוסי סגנון מנוגדים , ה"קלאסיות" , "בארוק"וה המתגלים חליפות לאורך כל תולדות האמנות . ייחודו של מד מאני , לדעת צורן , שהוא כולל איפיונים מובהקים של שני הטיפוסים , על אף ניגודם שלכאורה . מצד אחד איפיוני ה"קוויות '' הקלאסית , העומדים על הפרדה בין מישורים במרחב , ומצד שני עקרונות ה '' , "ציוריות התמזגות המשטחים והסתרה הדדית של דמויות , הכרוכה לפיכך גם בתנועה בזמן . עקרונות אלה מתגלים למשל בתחום עיצוב הדמויות ברומאן : מצד אחד בהעמדה הקפדנית שלהן זו מחוץ לזו , ומצד שני בהנחה שלמעשה הן פועלות זו בשמה או במקומה של זו . במקביל לכך , מתגלים עקרונות אלה גם במגמות של הפרדה וערבוב כאחת של מישורים לשוניים שונים באמצעות הטכניקה של המונודיאלונ . מתח מבני זה כרוך , כפי שמראה צורן , בעצם היפוך עקרון המרחב בעקרון הזמן , כאשר מצד אחד מקבל הזמן ההיסטורי תכונות שונות של מרחב , ומצד שני מקבל המרחב הפיסי כמה וכמה פונקציות של זמן . מושג הזיכרון , שהוא ערוץ מרכזי וחשוב בתחושת הזמן , עובר במד מאני היסט מיוחד : על אף שהרומאן מקיף כמאתיים שנות היסטוריה וכמה וכמה ביוגראפיות שלמות , יש בו מקום מועט ביותר לזיכרון - היסטורי או אישי , ומכל מקום לזיכרון ארוך טווח . הרומאן נע בתוך הזמן קדימה ואחורה , כביכול "מעל לגבו של , "הזיכרון ובשל הטכניקה המיוחדת שלו , מוצג כל אירוע היסטורי באמצעות זיכרון קצר טווח של מספר שהיה לו עד אך זה עתה . כך אפוא נע הרומאן בין חמישה מספרים , הנטועים כל אחד בתקופה היסטורית שונה , אך אינם מקיימים ביניהם כל פרספקטיבה היסטורית : הם כאילו
|
|