|
|
Page:11
לקומפוזיציה אחת . הצבתו של המדור בפתח הספר נועדה להציג בפני הקורא מיפוי כולל של היצירה ואמצעי העיצוב שלה ברמה עקרונית וסיכומית , כדי שיוכל להתקדם בנתיבים הספציפיים מבלי לאבד את האוריינטאציה המרחבית ברומאן כולו . לא במקרה פותח את המדור מאמרו של מירון , שהופיע לראשונה בקימ ? קריאה ( בדצמבר , ( 1990 חזר ונדפס בספרו נוגע בדבר ( 1991 ) וכאן הוא מובא בשלישית לאחר שעבר תיקונים קלים והתאמה לקובץ . חשיבותו הסיכומית של המאמר והתזה הממפה שלו השפיעו על רבים מהכותבים בגל השני , ולאחדים שימשו אספקטים שונים , שמירון הבחין והאיר , כנקודות מוצא נוחות להפלגותיהם ולהבחנותיהם החדשות . אחרי מאמרו של מירון באים במדור ארבעה מאמרים שרואים כאן אור לראשונה : מחקריהם של גבריאל צורן ושל אריאל הירשפלד ( השניים פירסמו דברים על הרומאן גם בגל הראשון , ( של עדינה עבאדי ושל אילן תורן . המחקרים מהיחסים , כל אחד בדרכו , לשני המאפיינים הצורניים של מד מאלי : למבנה המהופך ( צורן , הירשפלד ) ולשיחות בנות הקול האחד ( עבאדי , תורן . ( שלושה מאמרים מתוך הארבעה ( צורן , הירשפלד , תורן ) קושרים בין מר מאני לבין אמנויות אחרות : הציור , המוסיקה והמשחק . בעוד שהכיוון הנגדי מטופל במחקריהם של גבריאל צורן ואריאל הירשפלד מתוך אנלוגיות לאמנויות החושים ( אצל צורן האמנות החזותית ואצל הירשפלד המוסיקה ) אילן תורן מטפל בחונודיאלוג מתוך הדגשת הפוטנציאל הבימתי הטמון בז'אנר . המאמר של הלל ברזל , החותם את המדור , שב וממפה את הרומאן וברזמנית מתייחס לאיפיונים הצורניים המיוחדים לו . זהו מאמר שיש בו משום סיכום למד מאט מזה ולמדור "קומפוזיציות" מזה . מאמרו של ברזל הופיע לראשונה באפידי 8 ;? ו 9 ו בסתו 990 ו . מד מאני , קבע דן מירון , ספג לתוכו את עיקר החזון הסיפורי של יהושע , ו"ההשתלשלות , "הגנטית אשר לה מקדיש מירון דיון , באה להסביר כיצד ובעקבות מה בא מד מאני לעולם . לדעתו , "יהושע אינו יכול להשתנות , אך הוא יכול , "לגדול ו"סגולת הצמיחה המתמשכת , הבלתי פוסקת" מייחדת אותו משאר בני דורו . מירון מאבחן שני מרכיבים מרכזיים מנוגדים ביצירתו של יהושע , השנינה הפואטית והווידוי המנטאלי , שרק " לאחרונה" ( במולכו ובמד מאני ) נמצא ביניהם "דו קיום" פורה . "סיפור" במד מאלי הוא מצד אחד שנינה , משחק פתוח על החיים ; המספרים הם מניפולאטורים , קונסטרוקטו רים , ספקולאטורים , ועם זאת מתוודים יוקדים המחצינים מצוקה נפשית גדולה . הניסיון להחזיר לנפש מידה של איזון באמצעות הסיפור , אינו מבוסס רק על החצנה אלימה של כוחות הרסניים והזרמתם מן ה'אני' ( מדבר , מחבר ) אל הזולת ( מאזין , קורא , ( אלא גם על קבלה משותפת של כללי משחק ספרותי בין המספר למאזין או בין הסופר לקוראו . כוחו של זרע גברי ועוצמתו של רחם נשי , עם חוסר ההכרחיות של זרע ורחם להקמת שושלת , הוא רק אחת מהדוגמאות שמירון משתמש בהן כדי להוכיח , שהמציאות המועלית ברומאן היא תמיד דו משמעית ומורכבת . האמביוולנטיות הטבועה במד מאני ובמסריו מלמדת שהזרעיות והרחמיות , האבהות והאמהות - אינן מבטלות את הנטיה להתאבדות . ואולם , ממהר מירון להסתייג , המאנים הם שבט של מתאבדים רק למראית עין , והמאבק הדרמאטי וה"צבעוני" המתנהל לכל אורכו של הרומאן בין ארוס לתנאטוס אינו , אולי , אלא תעתוע . מאחר שסיפור התאבדותם או כוונת התאבדותם של המאנים מובא מפי דוברים , הוא יכול להיתפס כפרי דמיונם הקודח והפרשני , ואילו המציאות עצמה היא "אפרורית" ומאוזנת . הקורא רשאי לבחור אחת משתי התפיסות , ה"צבעונית" או , "אפרורית"ה בהתאם לנטיות לבו . לבד מהזהות המשפחתית שושלתית , שתשוקת המין ותשוקת המוות הן ממאפייניה ,
|
|