|
|
Page:10
ההיכלות , הפזורות בעיקר בספרות המדרש , שנושבת בהן רוח מיסטית , אבל אלה מועטות הן ביחס ואין עניינן בהלכה או בתפילה אלא בהגות . מגמה זו שבה ועלתה באלף השני באירופה , כאשר נתחדש העיסוק בתורת הסוד ( לפחות על פי הידוע לנו בבירור , ( עם שלבש תכנים חדשים ואופי שונה . ספרות הקבלה שהחלה להופיע בסוף המאה הי"ב בפרובנס והתפתחה בעיוניה התאולוגיים והתאוסופיים לכדי תורה העומדת ברשות עצמה , מסוגרת היתה בדרך כלל בתוך עצמה . מקובלים רבים , ובהם מגדולי חכמי ההלכה , השתדלו להצניע את ידיעותיהם ותלמודם בתורת הסוד . מרבית האישים הבולטים , כגון משפחת הראב"ד , הרמב"ן , הרשב"א ואחרים , השתדלו 3 שלא לגלות סתרי תורה אלא מפי מקובל חכם לאוזן מקבל מבין בלבד . לעומתם , ספר הזוהר כבר פרץ משהו את הגבולות , ואף רשות ההעתקה ניתנה . אלמלא היה חיבור בהיקף כה רחב אפשר שהשפעתו היתה ניכרת הרבה יותר . גם פירושים לתורה , כגון פירושיהם של רבינו בחיי בן אשר ורבינו מנחם מרקנטי ( סביב שנת , ( 1300 שהיו מצויים בידי הציבור הרחב , פתחו פתח והחדירו לבית ישראל את ריחה ורוחה של תורת הקבלה . אך ככלל אפשר לראות מעין הסתגרות של חכמי הקבלה , ובמיוחד בהשוואה לחכמי התורה והעיון . משמע , אדם המבקש למצוא ספר הלכה או מנהג על פי הקבלה , כשם שמצויים חבריהם 4 הרבניים בשפע ברחבי אירופה בתקופת הראשונים — עלול להתאכזב . מכל מקום , היות שמטבעם של דברים עסקו חכמי הקבלה בענייני מצוה ועבודת , 'ה ממילא יש בכתביהם הידרשות לעניינים שונים באורח חיים ובעבודת הקודש שבחלקם דנו גם חכמי הלכה בני זמנם ( או הגאונים שלפניהם . ( במיוחד ניכר הדבר בספר הזוהר רב ההיקף . תפקידו של החוקר הוא אפוא לחשוף אותן התייחסויות נעלמות ולדלות מתוכן את המידע המתאים . אכן , הממצאים מוכיחים כי לא נותרו הדברים בבחינת "דרוש וקבל , "שכר אלא טיפין טיפין חלחלו בדורות ובאזורים שונים — נהרא נהרא ופשטיה . צעד חשוב נעשה לאחר גירוש ספרד , שעה שחכמי הקבלה פתחו את שעריהם לקהל הרחב . דברי סוד נודעו יותר לרבים , אם כי סייעה לכך רבות המצאת הדפוס . פעמים הרבה , עולמה העיוני של הקבלה נשאר חתום בפני רובו של הציבור , בעוד עולם המעשה הקבלי , אורחות חיים והנהגות קבליות , נתקבלו ונתפשטו ברבים . בדרך כלל התעלמו מן הרעיון הקבלי העומד ביסוד המעשה , וגם אם לא ידעוהו ולא הבינוהו — המעשה כשלעצמו היה חשוב ותרם את חלקו , כשם שתרופה פועלת את פעולתה ומממשת את יעדה גם אם אין המשתמש בה מבין ולא כלום במרכיביה ובסוד כוחה . ברם , אין זו הנחה פשוטה , והפרק השני וכמוהו השלישי יוחדו לדיון זה . מכאן הדרך קצרה להעמדת הדברים למבחן i האם תיתקל הקבלה בהתנגדות או שמא תחדור בנקל אל תחומי ההלכה והתפילה ? האם ההתנגדות תימשך לאורך ימים , או שבנקודה מסוימת על קו ההיסטוריה היא תמצא פרצה לחדור בעדה ? ושוב , האם היא תופיע בלבוש הטבעי שלה או שמא תשתמש בכלים מן המוכן של ההלכה ועבודת הקודש ? שאלות אלה , ודומותיהן , ארוגות באופן אורגני בפרקי הספר הזה . בידוע הוא שסידור התפילה היום בנוי שכבות שכבות . אפילו התפילה העיקרית — להוציא את קריאת שמע שאינה אלא פסוקי תורה — תפילת העמידה , שחוברה 3 כדברי הרמב"ן בהקדמתו לפירושו לתורה . 4 ראה , לדוגמה , י' תא שמע , הלכה , מנהג ומציאות באשכנז , ירושלים תשנ"ו , עמ' . 111-94 , 16-13 והמפורסמות אין צריכין ראיה .
|
|