|
|
Page:5
הקדמה ספרות הדרשות תופסת מקום נכבד ומרכזי בספרות ישראל בימי הביניים , מבחינת כמותה ומבחינת איכותה . ספרות זאת אשר שורשיה עוד בעת העתיקה וממשיכה עד ימינו אנו , פשטה צורה ולבשה צורה אך מטרתה העיקרית והמוצהרת נשארה אחת , והיא לדרוש את המקרא . דרשה בניגוד לפרשנות אינה מתיימרת להביא בפני הקורא את משמעותו הגלויה של הטקסט המקראי אלא מנסה למצוא בטקסט המקראי הקנוני המקודש רלבנטיות לזמנו ומקומו של הדרשן . הדרשה משמשת לדרשן כבסיס להגותו הפילוסופית הקבלית או המוסרית ואף ימצא רמזים למאורעות הזמן בפסוקי המקרא , כפי יכולת כוח דמיונו וכישרון פרשנותו את פסוקי המקרא . מפאת פער הזמנים בין זמנו של הדרשן ובין זמננו אנו , אין אנו יכולים לדעת בצורה ברורה מה היתה צורת הדרשה בציבור בבית הכנסת או במקום כינוס אחר . כל מה שהגיע לידינו הוא הכתוב בלבד , אשר קרוב לוודאי גם אם בסיסו ותשתיתו היו בצורה כזו או אחרת הדרשה שבעל-פה הרי התוצר המוגמר ברוב המקרים רחוק מאוד מן המוצר ההתחלתי דהיינו הדרשה בפני קהל המאזינים . ניתן להניח במידה רבה של ודאות שהדרשן לא קרא את דרשתו מן הכתב וספק אם היה לו נוסח סופי של הדרשה לפני שנשא אותה בציבור . אם כך כיצד ניתן לשחזר את אופי הדרשה וצורתה בציבור ולעמוד על השוני שבינה ובין הדרשה הכתובה . מצד שני ברור גם כי הספרות הכתובה מצומצמת יחסית לדרשות שנדרשו בציבור . עדויות שונות של דרשנים מלמדים אותנו כי לדפוס הגיעו מבחר מבין הדרשות שהיו באמתחתו של הדרשן , ולא כולן . חישוב מהיר מראה כי דרשן שדרש בקהילתו בכל שבתות השנה או ברובן במשך שנים יפיק מספר רב של דרשות הרבה יותר מאותן שנדפסו בסופו של דבר בספר . הנחה זו מעוררת כמה שאלות : . 1 מדוע נדפסו דרשות אלה ולא אחרות ? . 2 האם הדרשות האחרות שלא נדפסו היו כתובות גם הן או שלא הגיעו לידי כתיבה מושלמת ? . 3 האם הדרשה הנדפסת היא הדרשה שנאמרה בציבור , או שהיא חיבור המורכב מכמה דרשות שעסקו באותו נושא או השייכות לאותה פרשת שבוע ? . 4 האם היו כותבי דרשות שלא דרשו בציבור , או שהתייאשו מן המאמץ והמתח של הופעה בציבור והחליטו שיתרכזו בכתיבת דרשות בלבד ? . 5 מתי נכתבו הדרשות ביחס לזמן אמירתן בציבור ? האם נכתבו לפני אמירתן בציבור או אחרי כן ? כיוון שזמנה העיקרי של הדרשה היה בשבת בוודאי עבר זמן בין האמירה
|
|
|