|
|
Page:13
ההתעלמות מתמורות מהירות אלו וחוסר הנכונות לסגל את הפעילות הפנימית למתרחש בסביבה החיצונית בזמן תגובה קצר , הן הרות אסון לארגונים מכל סוג שהוא . אחד הגורמים הקריטיים יותר הפוגעים בכושרו של הארגון להסתגל לתמורות חיצוניות הוא ההתנגדות לשינוי . לא זו בלבד שההתנגדות מונעת את השינוי ופוגעת בהשגת היעדים שלצורך השגתם נועד השינוי , אלא היא מלווה לא אחת גם בפגיעה קשה במערכת יחסי העבודה . מכאן ברור מרוע חשוב להבין את הגורמים המצמיחים התנגדות , ועד כמה חיוני למצוא דרכים להתגבר עליה . הסברים לרתיעה משינוי והצעת דרכים להתמודד עמה יהיו אפוא הצירים המרכזיים שסביבם ייסוב הספר . גם אם הדיון מתמקד בשינויים ארגוניים , אי אפשר שלא לגעת , ולו גם בקיצור , בהתנגדות לשינויים גם בהקשרים אחרים . הבסיס התאורטי המאפשר להבין את ההתנגדות לשינויים ארגוניים הוא גם הבסיס המאפשר להבין התנגדות בתחומים אחרים . אנסה אפוא להאיר גם את הקשיים להנהיג שינויים במסגרת טיפולית וחינוכית , וכן את קשיי ההסתגלות למעברים ( transitions ) שכולנו חווים , איש איש במסלול חייו . כבר בספר הספרים שלנו אנו נתקלים לראשונה בהתנגדות לשינויים . שתי תופעות מופיעות בסמיכות רבה זו לזו : התנגדותו של פרעה מלך מצרים להוציא את בני ישראל לחירות , והתנגדותם של בני ישראל לשינוי — לשחרורם — לאחר שהתרחש . לאחר כל מכה הניחתת על מצרים מבטיח פרעה "ואשלחה אתכם ולא תסיפון לעמד ( שמות ט , . ( 28 אבל לאחר שמוסרת המכה והחיים חוזרים למסלולם , שבה ומתעוררת ההתנגדות — "ולא אבה לשלחם" ( שמות י , . ( 27 הכתוב מציין כי ה' חיזק את לב פרעה ועל כן הוא סירב לשנות את החלטותיו . אבל אולי "חיזוק הלב" הזה אינו אלא הנטייה להתנגד לשינוי שנטע בורא העולם בלבם של כל יצירי כפיו . רק לאחר המכה העשירית , מכת הבכורות הכבדה מכולן , כשקמה "צעקה גדלה במצרים כי אין בית אשר אין שם מת" ( שמות יב , , ( 30 ניאות פרעה לשנות את עמדתו ולשלח את ישראל לחופשי . גם התנגדות קשוחה נשברת אל מול מחיר כבד שאין לעמוד בו עוד . לא רק השליט ומקבל ההחלטות מתנגד לשינוי . גם הנתונים למרותו והנאנקים תחת עול השעבוד אינם ששים לקראת שינוי בקלות , ואפילו יהיה בו כדי לגאול אותם מן העול ומן הסבל . אף על פי שבמצרים סבלו ישראל סבל רב — "ויאנחו בני ישראל מן העבדה ויזעקו , ותעל שועתם אל האלהים מן העבדה" ( שמות ב , , ( 23 חיזקו הקשיים שנתקלו בהם לאחר השחרור את רצונם לחזור למצב הקודם , הנתפס עתה בנוסטלגיה כטוב ויפה ויאמרו" . אליהם בני ישראל ו מי יתן מותנו ביד ה' בארץ מצרים , בשבתנו על סיר הבשר , באכלנו לשבע , כי הוצאתם אתנו אל המדבר הזה
|
|