|
|
Page:11
ג . שנה משכה של השנה השמשית , יחידת הזמן הטבעית השלישית בלוח המקראי , הוא 365 יממות ועוד כשש שעות , פרק הזמן הנדרש לכדור הארץ להשלמת הקפה מלאה סביב לשמש . במהלך תנועת הארץ סביב לשמש בולטים בייחודם ארבעה ימים ~ מועדי זמן , . 1 הגרם השמימי שבאמצעותו נתפס מחזור הזמן החודשי : ירח ~ לבנה , התעלה לכלל אלוהות בפנתיאוני רבות מדתות המזרח הקדום ועריו , בהן אור וחרן . א " מ , ' , 'ירח כרך , 'ג עמ' 837 ואילך ; " מזמור לננה סין אל הירח , " טקסט המופיע בתרגומו לעברית באנתולוגיה החשובה של היצירה המסופוטמית : בימים הרחוקים ההם , עמ' 447 ואילך . . 2 בתורה אין ציווי מפורש למקרא קודש ולשביתה ממלאכה בראש חודש , אך נראה שהיו בקרב העם מי שקיימו זאת בפועל . ראה : ישעיה א , יב-יד ועמוס ח , ד-ה . . 3 בספרות חז " ל נזכרים עוד שני מועדים החלים במועד מילואו של ירח : ' טו בשבט' טו' -ו . 'באב הירח וליל מילואו , בשל ייחודם החזותי ותפקידם בתפיסת הזמן , למעמד מיוחד ולהבלטה דתית בהשוואה לשאר ימי החודש . בהתאמה לקדמות השימוש האנושי במחזור הירחי נזכר המאור הקטן ~ הי רח כבר בפרק הראשון של בראשית כמציין מועדים { פסוקים : יד-טז , { שעה שספירת ימי המחזור הירחי וחודשי השנה נזכרת לראשונה בספר זה בעידנו של נח וימי : ' ברית הקשת בענן' { שם , ז , יא . { בהציגה את קדמות השימוש האנושי במחזור הירחי מאפשרת התורה להסיק שגם העברים , דורות רבים לאחר נח אך לפני צאתם ממצרים וקבלתם את התורה , הכירו והשתמשו במחזור זמן זה , מסקנה הנתמכת מציונה את ישיבת יעקב : " חדש ימים " { שם , כט , יד } בבית לבן , אשר שמו מרמז על זיקתו לאותו גרם שמימי . ראש החדש המקראי חל בליל מולד הירח , כמנהג מסופוטמיה . מעמדו הרם של מועד זה בתורה נלמד מקורבנותיו , השווים לקורבנות ימי חג הפסח וחג השבועות { במדבר כח , { ומהמצווה לתקיעה במהלכו בחצוצרות { שם , י , י . { לאחר צאת העם ממצרים והתבססותו בארצו שימש ראש החודש בישראל , לבד מתפקידו הדתי , גם לציון עתים במנהל השלטוני . מדברי דוד מסתבר ששאול קיים פגישות עם אנשי חצרו בראשי חודשים { שמואל א' כ , ה , { ובימי מלכות שלמה שימש מועד זה לחילוף משמרות הניצבים המכלכלים את ביתו { מלכים א' ד , ז . { מבין ראשי חודשי השנה זכה ראש החדש השביעי , מועד החג : יום זכרון תרועה , למעמד מיוחד בתורה ולתוספת קורבנות { במדבר כט , א-ו . { לעומת ראש החודש אין יום הירח המלא מועד עצמאי , אך מעמדו הקדום נשמר לו בציינו את מועד תחילת שני חגי המקרא הגדולים : חג הפסח { יד-טו בחדש הראשון } וחג הסכות { טו בחדש השביעי . { בימי המקדש השני נקבע מילואו של ירח אדר { יד-טו באדר } כמועד חג פורים .
|
|