|
|
Page:13
יסוד , ' המקובלים על רוב בני החברה האמריקנית . נראה לי כי אלכםיס דה טוקוויל דייק יותר כאשר ביקש , כחמישים שנה לפני גייימס בריים , לברר את מהותה של הדימוקראטיה האמריקנית ולעמוד על הנחותיה הערכיות והרעיוניות . בפתח הכרך השני של ספרו המולל 'על הדימוקראטיה האמריקנית' בפרק הנקרא ' ' על השיטה הפילוסופית של האמריקנים , ' מעיר טוקוויל : 'נראה לי שאין ארץ בעולם התרבותי שבה ניתנת הדעת על הפילוסופיה פחות מאשר בארצות הברית . אין לאמריקנים אסכולות פילוסופיות משלהן , ואין להם עניין באסכולות המפלגות את אירופה ואשר שמותיהן כמעט לא נודעו להם . עם זה לא קשה לראות , שכמעט כל תושבי ארצות הברית משתמשים בשכלם באותה הצורה ולפי אותם הכללים . הווי אומר , בלי שיטרחו להגדיר את הכללים יש להם שיטה פילוסופית המשותפת לכלל האומה' . שיטה זו מגדיר טוקוויל כגישה ראציונאליסטית ואנאליטית , הנשענת על סמכות ההבנה האינדיבידואלית בלבד והשואפת להשיג תוצאות בעלות שימוש מעשי . 'אמריקה היא אפוא אחת הארצות , שבה כללי המיתודה של דיקארט ידועים בפחות ועם זה מופעלים ביותר . ' יתר על כן , בפרק השלישי של ספרו קובע טוקוויל , ' שהאמריקנים נוטים לאידיאות כלליות הרבה יותר מן האנגלים ונראים נהנים הרבה יותר בשימושן' . מכאן מגיע טוקוויל למסקנה , שהאחדות של החברה ושל האומה האמריקנית נעוצה באחדות הדעות או בשיטה המדינית והחברתית שנתקבלה בה — הדימוקראטיה . ההקבלה והחפיפה של הערכים , שנתגלמו במבנה החברתי המדיני של ארצות הברית , ושל אלה המהווים את ההסכם המודע של האומה , יצרו את התודעה של אחדות לאומית ומקיימת אחדות זאת למעשה . רעיון השלטון העצמי ( Self-government ) שלדעתו של טוקוויל הונח ביסודה של הדימוקראטיה האמריקנית והוא המעמיד את ייחודה , נשען על מערכת מושגית רחבה יותר בדבר טבע האדם ותכליתה של החברה . לדעתו של טוקוויל , יוצא האמריקני מן ההנחה , שכושר השיפוט העצמי והחוש המוסרי הם נחלת האדם הפשוט . וכן מחזיק הוא באמונה ביכולת השתלמותו של האדם , ( PerfectibiHy ) ואמונה זו משמשת בסיס לדרישה לתת חינוך והשכלה לכול ולהפיץ ברבים את אור הדעת במידת האפשרות . 'רוב האמריקנים מאמינים , שהיחיד , אם יפעל לפי האינטרס שלו כשהוא מבינו כהלכה , יפעל על פי כללי הצדק והטוב . הם מאמינים שכל אדם נולד זכאי לשלטון עצמי , וכי אין אדם זכאי למנוע מחברו את זכותו לאושר על פי הבנתו שלו . כולם מאמינים באמונה שלימה ביכולת ההשתלמות של האדם ... וכולם רואים בחברה גוף הנמצא במצב של השתכללות , האנושות כמשתנית תדיר , שאין בה קביעות ואף לא צריך שיהא בה דבר של קבע' . נמצא אפוא , שלא העדר של מחשבה מדינית אלא מציאותה של תפיסה מדינית אידיאולוגית קולקטיבית , או בלשון אחר : ההסכם היסודי ביחס למערכת אידיאולוגית , הם המציינים ואף מייחדים את החברה של ארצות הברית . . 7 II . 3 ff . Alexis de Tocqueville , Democracy in America , ed . Phillips Bradley ( New York 1945 ) , . 6 ראה שם , עמ' 13 ואילך . . 8 ראה טוקוויל , שם כרך 1 עמ' . 163 162
|
|