|
|
Page:11
חוץ מאזור ניו אינגלנד והאריסטוקראטיה של המטעים הגדולים בדרום גם לא נוצרו התנאים והאינטרס למעמד של אינטליגנציה , ועם הדימוקראטיזאציה של החברה האמריקנית וגידול חשיבותו של המערב במדינה התגבשה נטייה חשדנית כלפי העיסוק האינטלקטואלי הטהור , שאין בצדו תועלת הנראית לעין . מכאן נוצר הרושם , המוטעה לדעתי , שהאמריקני הטיפוסי אדיש לדרך העיון בתחום המחשבה החברתית וסולד מאידיאולוגיות . נאמר , כי החברה האמריקנית היא בעיקרה חברה פראגמאטית ואופורטוניסטית , והטוענים כך מסתמכים על מספר עובדות הבולטות בתחום האוריינטאציה המדינית והחברתית של ארצות הברית . המאבק המדיני איננו מתנהל בארצות הברית באפיק של התמודדות אידיאית . המפלגות הלאומיות הגדולות אינן נבדלות זו מזו מבחינת השגותיהן על החברה האמריקנית . אין קיימת כאן התפתחות קוטבית בתחום האידיאולוגיה , שפילגה את ארצות אירופה בין הימין לשמאל מאז המהפכה הצרפתית , נעדרות כאן תנועות מהפכניות המוניות , וניתן להוסיף דוגמאות כהנה וכהנה . אילו היתד . הנחה זו נכונה , היינו ניצבים מול פאראדוכס היסטורי מיוחד במינו , שחברה מעין זו , פראגמאטית ברוחה ועויינת לתודעה אידיאולוגית , השתיתה את חייה הקולקטיביים על דפוסי משטר , המגלמים מערכת מושגים וערכים ראציונאליסטית וכלל אנושית מובהקת , משטר שהיה בו משום חידוש מהפכני בתולדות המשטרים של האנושית . המהפכה האמריקנית , מלחמת העצמאות של ארצות הברית , כינון הקונפידראציה והאיחוד הפידראלי היו בתולדות המערב הביטוי הבולט הראשון של עקרון ההגדרה הלאומית . בפעם הראשונה נראה כאן שימוש מודע בעקרונות מופשטים לבניית מוסדות חברתיים ומדיניים של קהילייה . הריפובליקניות , רעיון החוקה , עקרון הפידראליזם והתיאוריה של זכויות טבע וזכויות הפרט , נתמזגו במעשה יצירר . אחד שעשתה את החברה לאומה בין אומות העולם . בעיני בני הדור בישרה המהפכה האמריקנית את נצחון התבונה , החירות וכבוד האדם . היא נראתה כקרע מכריע מן העבר ובהתחלה של תקופה חדשה בתולדות האנושות . נראה היד . כאילו על ידה השיגה תנועת ההשכלה זו הפעם הראשונה את מטרותיה , ונתאשרה האמונה כי דברי הימים הם תולדות הקידמה האנושית . הצהרת העצמאות , החוקות של מדינות ארצות הברית והוקי הזכויות שנתקבלו במדינות השונות של ארצות הברית , וכן הוויכוחים על אישור החוקה הפידראלית , מגלים את אופיה האידיאולוגי או התיאורטי של תנועת העצמאות . הקונגרס היבשתי הצדיק את עצמאות המושבות ופרישתן מארץ האם על בסיס של תורת הזכויות הטבעיות , ועל בסיס זה התכונן המבנה הריפובליקני של מימשל מייצג ושל ריבונות העם . עלינו אפוא להסביר את העדר הזרמים והגישות האידיאולוגיים בתוך החברה המדינית האמריקנית בדרך אחרת . העובדה שהחברה האמריקנית הוכיחה שהיא משוחררת בדרך כלל מקיטוב ראדיקלי וממתח מהפכני , היציבות הבלתי רגילה של מוסדותיה וכושרם להתאים את עצמם לתנאים משתנים , העדר האופי האידיאולוגי של מפלגותיה — כל אלה מצביעים על הסכם ציבורי רחב ביחס להנחות היסוד
|
|