|
|
Page:10
המחשבה המדינית והמעשה המדיני במציאות האמריקנית התייחסות זו של המחשבה המדינית למציאות היסטורית בולטת במיוחד בתולדות המחשבה האמריקנית . מעטים הם לערך החיבורים בתחום זה שהם בעלי אופי עיוני טהור , ומעטים מהם הנסיונות לבניית תיאוריה שיטתית של תורת מדינה , שתהיה מעוגנת במערכת מושגים כללית כדרך המחשבה המדינית האירופית , מאז ימי אפלטון ואריסטו ועד לתקופת מאכס ובר ופאריטו . תופעה זו נראית כטבעית בחברה , שנוצרה רק בתחילת המאה הי"ז בדרך של התיישבות וקולוניזאציה ובתנאים של מאבק בלתי פוסק על קיומה הפיסי והחברתי עד סוף המאה הי"ט היתה החברה האמריקנית 'בדרך במלוא מובנה של המלה , בתהליך שאינו פוסק של התפשטות התיישבותית , שהרחיב את היישוב מחופי האוקיינוס האטלאנטי במזרח עד חופי האוקיינוס השקט במערב . במשך כל אותה התקופה נשתנו גם דפוסי החברה והיישוב מבחינה אתנית , דתית ותרבותית . תנאים אלה לא יצרו אקלים נוח לעסוק בתיאוריה ועודדו מנטאליות פראגמאטית , שדנה ערכו של דבר על פי שימושו המעשי , על פי יכולתו לפתור בעיות שהמציאות מעלה אותן . 1945 ) , 1 , 243 Alexis de Tocqueville , Democracy in America . Phillips Bradley , ed . ( New York . 2 7 : 132 ( 1953 ) Richard Koebner , Semantics and Historiography , The Camdridge Journal , . 1 יחסי פירוד' של נאמנות ושל מאבקים ומחלוקות' י . חשיבותם של מושגים פוליטיים ומחשבה חברתית נישאת אפוא לא רק בעצם משמעותם הפנימית אלא ביכולתם ליהפך לאמצעים רבי עוצמה בהתהוותה של שותפות חברתית ושל פעולה חברתית . חברה יכולה להתקיים רק במידה , שבה היחידים שותפים לאותה מערכת של משמעויות . אנו משתייכים לקבוצה , כיוון שאנו שותפים לאותה מערכת של משמעויות . בחברות מסורתיות נמצא ששותפות ז'ו של המערכת המושגית והערכית היא לעתים בלתי מודעת , ולפיכך מועטה בהן הפעילות בתחום התיאוריה הפוליטית . אולם עם היעלמן של מסגרות מסורתיות של השתייכות חברתית וארגון חברתי עולות ומתגבשות מערכות של מושגים מופשטים ומודעים . התודעה של קשרים חברתיים , של שותפות מטרות , ההזדהות של היחיד עם הקבוצה , הנאמנות למטרות דתיות , לאומיות או חברתיות , ואף תחושת ההשתייכות עצמה מתבססות יותר ויותר על מערכת מושגית אידיאולוגית מודעת . מכאן מסתברת החשיבות הגדלה והולכת של התיאוריה בתחום המדינה והחברה בתקופה המודרנית , וכן זיקתה לבעיותיה הממשיות של החברה ותלותה הפונקציונאלית בה מצד התפתחותה ותכניה . לפיכך נראה לי , שהגישה ההיסטורית חייבת להיות חלק בלתי נפרד של דרך ההבהרה של המחשבה המדינית , והיא המשלימה את ההסבר השיטתי והמשמעותי .
|
|