|
|
Page:501
דאפילו ידע ישראל סהדותא דגוי והעיד על ישר' אינו חייב , אבל אם טען , הבאת המושל עלי והראית לו ממוני , יכול לומ' לו הנתבע השבע וטול ואם התובע תופס משלן יחזיק בו . הגה . ' בשאלות מעיז אלו עסק גם ר' אליהו בעצמו , והדבר התחייב גם מעסקיו וגם ממעמדו . כ'לשון הר"מ מלונדרש' נמסר : 'וכן שמעתי שאין הבכור נוטל פי שנים בחותמות של גוים דכת' אשר פיהם דבר שוא ועוד דלפעמים נפסדים במצות המלך ובבקשת השר או מושל , אף כי שמעתי בשם ר"ת דחובות שלהן הוי גופן ממון ולא כך נראה' - . >?> המשפט הקצר על 'חותמות ( שטרות ) של גויים , ' שלפעמים נפסדים 'במצות המלך ובבקשת השר או מושל , ' משקפים בדיוק את המציאות באנגליה באותם הימים ושבה התנסה ר' אליהו מנחם בעצמו , כאשר אם המלך ביטלה חוב שחב לו אב המנזר סטראטפורד , למרות ההבטחות שנתנו לו שלא לעשות הקלות על חשבונו . 45 התנאים היו שונים מאשר בימי ר"ת בסביבתו . בפסק אחר חלק ר' אליהו על הכרעת הגאונים , וזה לשון המקור .-16 'כתוב בתשובות הגאונים ראובן [ נתן ] מעות לשמעון למוסרן ללוי להתעסק בהם לצורך ראובן ועכב שמעון המעות ונתעסק בהם . לימים חזר שמעון , ושאלוהו מה עשה במעותיו , ענהו , עכבתי אותם וזקפתי עלי במלוה והקרן אפרע לך , והלה שואל הריוח . ( ו ) לאחר שלא נזקפו עליו במלוה מדעת ראובן כמו שהוא בעצמו מודה יכול ראובן לומר זוזי לא להלוות נתתים אלא בתורת עיסקא ויש לו לראובן ליטול חלקו מן הריוח וכר . ' בהמשך לדברים אלה נאמר . 'והר"ר אליהו מלונדר' פי' שיוציא ראובן משמעון כל הריוח כדאמ' בתוספתא < המבטל כיסו של חבירו אין לו עליו אלא תרעומת בד"א שלא הרויח בהם אבל נשא ונתן בהם משלם כל מה שנשתכר בהם . אמנם בירושלמי ?< " 44 סמ"ק צוריך סי' רנ"ב 'דין מצות עשה לדון בדיני נחלות' על פי כ"י בריט . מוזיאום . 514 45 ר' ב . רות , תולדות רבנו אליהו , עמ' , 30 ושם , עמ' 46 . 33 כ"י אופ' 300 ( אוקספורד 7 ( 672 ע"ב , רמז לתשובות הגאונים נמצא גם במרדכי הנדפס ב"ק סי' קכ"ד : 'ועוד שהגאונים פסקו שמה ששנינו המבטל כיסו של חברו אין לו עליו תרעומת זהו במקום שאין מרויח בו אבל אם מרויח בו חייב ליתן לו . ' אברהם הלפרן , שטרח והכין בעבודת הדוקטור שלו ( אוניברסיטת בר אילן , רמת גז , תשל"ח ) מהדורה מדעית של ס' המרדכי השלם למסי ב"ק ציין שם , עמ' 36 נ : ' לא מצאתי מקור נוסף לפסק הנדון . ' והוא ההדיר גם את קצור המרדכי והשתמש בכ"י אוקספורד ( ר' ח"ג , עמ' ( 11 אבל לא בגיליונותיו , ר' שם , עמ' 47 . 54 המאמר אינו בתוספתא שלפנינו והם דברי ר' יצחק בירושלמי שהביא לאחר מכן , ור' בהערה שלאחר זו . 48 ב"מ פ"ה ה"ג , י ע"ב ושם ? יהד בר נש אשאל לחבריה דינרין א"ל סב שני דינרין אגרך ומה דינון עבדין דיל ולך , ' ובהמשך שם ' ז ך יצחק הדא אמרה המבטל כיס חברו אין לו עליו אלא תרעומת' ופירש 'בפני משה' ארישא דתוסםתא קאי , דהיינו חוסי ב"מ פ"ד הכ"ב , עמי , 318 ולכך התכוון ר' אליהו , ר' בהערה שלפני
|
|