|
|
Page:13
ממשית ובלתי אמצעית עם מרבית החברים האחרים בקבוצה . מכאן , נגזר "דמיונה" של הקהילה הלאומית אצל כל פרט ופרט בה : הפרט חייב להחזיק בדימוי של הקהילה הלאומית הרחבה , שהוא רואה עצמו כנמנה עם חבריה . עליו "לדמיין , " קרי : להחיות בדמיונו , את ה"אנחנו" הלאומי ( אנדרסון . ( 1999 בהקשר זה אפשר לתאר את אמצעי התקשורת , ובייחוד את העיתונות הכתובה , כאחד המרחבים הראשיים שבהם "מתדמיינת" הקהילה הלאומית . אחת הדרכים היעילות להבנת תפקיד זה של העיתונות עולה ממיקוד תשומת הלב בהבנת חלקם של אמצעי התקשורת בהבנייתה של המציאות , כלומר "מסגור" דימוייהם של חלקיקי מציאות לכלל דפוס נרטיבי פרשני , בעל היגיון ומבנה אחיד משלו . בעשותם כן , נמנים העיתונאים עם שכבה חברתית מצומצמת בכלל האוכלוסייה , הממלאת את התפקיד החשוב של פרשנות המציאות והצגתה כמבנה שלם ובעל 2 משמעות . פרשנים ומתווכים אלה של המציאות נוטלים חלק מרכזי בניהולו של המרחב הציבורי , בקובעם את המסגרות הרלוונטיות לדיון פוליטי וחברתי . הם מציגים את האפשרויות השונות ( והמוגבלות ) לפרשנותה של המציאות ולהבנתה , ומנחים את הדיון הציבורי סביבה . הכלי המרכזי המשמש אותם למילוי התפקיד של פרשנות המציאות הוא הסמלים והמיתוסים . אלו , מעצם טיבם , הם כלים לפירושה של המציאות . יש עמם הצגה נרטיבית של ההתרחשות , הנסמכת על מערכת ייחודית של ערכים . הסמל מעורר את האסוציאציה של פרשנות ערכית שכזו , ובתוך כך מאשש אותה ומשכתב אותה . כך אפשר לתאר את המשימה של פרשנות המציאות כיציקתה של ההתרחשות הסובבת אותנו אל תוך מסגרות נרטיביות פרשניות , הנסמכות על מערכות סמליות מוכרות והמאששת אותן בעצם השימוש בהן . משמע , שהתפיסה העומדת ביסוד מחקר זה רואה במסר התקשורתי — לסוגיו השונים — מבידיון קולנועי ועד דיווח חדשותי — את התגלמויותיו השונות של נרטיב פרשני , המשמשות להפצת הנרטיב , לאישושו ולעיצובו המתמיד . הנרטיב הלאומי הוא מהבולטים שבנרטיבים מנחים אלה . הוא ביטוין הספרותי מילולי של מערכות סימבוליות וערכיות , המתייחסות אל הקולקטיב הלאומי כאל יחידה מובחנת . ( Pease 1997 ) במובנו הפשוט ביותר , הנרטיב הלאומי הוא הסיפור ש "אנחנו , " כקולקטיב לאומי , מספרים על עצמנו . הוא מספר לבני הלאום ( ולכל המתעניין בהם ) מי הם , מה הוא עברם ( הלאומי , המשותף , ( מה התכונות המאפיינות אותם כקיבוץ , ולאן מועדות פניהם , קרי , כיצד עליהם לנהוג ( פוליטית . ( סיפור זה נבנה משורה של סיפורי משנה , ממיתוסים ייחודיים , מסמלים ומדימויים . הנרטיב הלאומי אינו מבוטא , בדרך כלל , באופן גלוי ומפורש . אדרבה , כוחו הוא דווקא בתפקידו ה "סמוי" והמשתמע כמסגרת פרשנית , שבעדה נצפית המציאות ובאמצעותה היא מובנת . במילים אחרות , "הסיפור שלנו" משמש כמודל שבאמצעותו אנחנו מבינים את העולם , וכמרשם להתנהגותנו בעולם זה , בשעה
|
|