|
|
Page:13
הקדמה למהדורה הראשונה היהדות האשכנזית — מקורה ומוצאה בצפוני , של צרפת ובדרומה ובמערבה של גרמניה . בעיירותיה של שאמפאניה ושל ל 1 תרינגיה ובמחוזות הריינוס , עוצבה ונתגבשה דמותה של כנסת ישראל שברוב ארצות אירופה , ובהן נוצר 'נוסח אשכנז' באורחות החיים , בלימוד התורה ובעבודת הבורא . ימיה הראשונים של יהדות זו לוטים בערפל . רק בסופה של המאה העשירית מופיע שמו של רבנו גרשום מאור הגולה . אין אנו יודעים הרבה עליו , ואף לא על תלמידיו שבמאה האחת עשרה , עד שזרחה שמשו של 'רבן של ישראל' —רש"י , ובעקבות מעשיו הגדולים התחילה תקופה של יצירה ספרותית גדולה וענפה , שנמשכה במאות הי"ב והי"ג , והיא גם יריעה רחבה של חיים ותרבות , שמהם תוצאות להתפתחויות שחלו בקרב היהדות בדורות המאוחרים עד לימינו —בהם נסתם הגולל על 'יהדות אשכנז' שבאירופה . קורות יהודי צרפת הצפונית ואשכנז מצוינות על-ידי זהות מפליאה של התורה והחיים . אנשי ההלכה עמדו על משמרתן של קהילות ישראל וראו את עיקר תפקידם בהתאמתה של ההלכה המקובלת למציאות המקיפה אותם ובפתרון שאלות החיים ובעיותיהם על פי ההלכה . הם פיתחו ושכללו שיטת לימוד והוראה , שסייעה בידיהם להקיף בתשובותיהם ובפסקיהם את כל התחומים של חיי הפרט והמשפחה ושל חיי הציבור . שיטת לימוד זו על צורתה הדיאלקטית המיוחדת מקופלת בכל חיבוריהם , ובראש ובעיקר היא נוהגת בתוספות שעל שמן נקראים מחבריהן בעלי התוספות . תלמידיהם הגיעו לאנגליה , לביהם , לרוסיה , לאיטליה , לפרו באנס ולספרד , ונשאו עמהם את תורת רבותיהם . רובם ככולם לא היו מורי הוראה בלבד , אלא גם ראשים ומנהיגים שעמדו בפרץ בפני צוררים ובעלי זרוע , הגנו על זכויות עדתם ועל כבודה והשיבו מלחמה שערה בוויכוחים ובפולמוס עם הכנסייה הנוצרית , כוהניה וגדוליה . מבפנים שמרו על המחנה מפני סכנות התפוררות וטמיעה והעלו בדוגמתם האישית את 'קידוש השם' לערך עליון בעיני כל יהודי , עד שאחד האחרונים העומד בסופה של התקו
|
|