|
|
Page:14
שער זה ייחודי ומקדיש מחשבה לאופיו המורכב של האדם , שהרי האדם הוא העומד מאחורי ההתנהגות המוסרית . חשיבות רבה אפוא למנהלים להכיר פן זה המתייחס לחלקים רב-גוניים באישיות העובד . בשער זה גם הצגתי את הגישה המתייחסת ל'אתיקה של החמלה' בהשוואה ל'אתיקה של הצדק . ' ענףזהבאתיקהטועןשישלפתחאתהחמלה , הערוץהרגשי , וזאתבמסגרתההתנהלותהארגונית . זו עשויה להשפיע על פיתוח יחסי עבודה טובים הן בקרב עובדים והן בקרב ההנהלה . אחד השערים החשובים מתייחס לסוגיות אתיות בארגון ופתרונן – שער ד . ' שער זה דן בסוגיות הקשורות להחלטות אתיות המזדמנות לחברות , כמו למשל איך נוהגים במקרה של דרישה לשוחד , במדינות שהשוחד בהן הוא מנהג המקום . בשער זה הצעות לפתרונות מעשיים לבעיות אתיות בנוסח שהציג רונלד גרין ' מה עושים במקרה ש " כולם עושים זאת – ' ?" פרק . 14 בפרק , 12 למשל , קיימת הצעה לבנות תרחישים בכל חברה לטובת קידום ומניעה של בעיות אתיות מסוימות , ומוצגת בו דוגמה לניהול כושל , כמו במקרה של רמדיה . כמו כן מוצגות בשער זה סוגיות הקשורות לריגול תעשייתי , ' סוס טרויאני . ' ייחודו של השער גם בניסיון ללבן אירועים מורכבים בתוך המערכת הארגונית . בספר דברים ו , יח , נאמר : " ועשית הישר והטוב . " ... מפסוק זה למדו חכמים שיש בתורה דרישה גם ליושר וגם לטוב . ואם נשאל מהו אותו טוב ? כתוב : " אלא שיש לנהוג לפנים משורת הדין " ( בבא מציעא , טז , ב . ( אני רואה את אותו טוב גם בבחינת מצוות ' עשה' אלטרואיסטית , לתת תרומה ולסייע לאחר . לפיכך יוחד בספר זה פרק 15 לבחינת רעיון התרומה לקהילה . סוגיה זו מוסיפה נופך אתי לארגון , הן ברמה הכללית של הארגון והן ברמה האישית . בשער זה נידונה גם המשמעות של תרומה לקהילה . התרומה אינה מקדמת רק את הקהילה הנתמכת אלא מוסיפה רבות לארגון עצמו , בבחינת " ויקחו לי תרומה " ( שמות , כה , ב . ( מעצם מתן התרומה , הארגון מעשיר את עצמו . כיוון שהאחריות להתנהגות אתית בחברה מוטלת על מנהליה , דן השער החמישי במנהיגות אתית בארגון . בין השאר הוא מתייחס גם לאחריות דירקטורים בארגון ומציע דרכי בקרה , פיקוח ושינוע בארגונים . הפרק דן בתכונות שבהן ניחן מנהיג אתי ומהי השפעתו על כלל הארגון . השער השישי מתייחס לשיתוף הפעולה בארגון , ליחסים בתוך הארגון , להתנהגות האתית של עובדים מול זו של מעסיקים . לשני הצדדים חובות וזכויות כאחד . בספר מוצג גם פרק המתייחס לחשיבות ההשקעה במשאב האנושי , כחלק מההון האנושי של החברה . כן מוצעות בו דרכים לפתרון סכסוכים וקונפליקטים בחברה , וזאת באמצעות שיטת הגישור . שיטה זו מאפשרת לניצים , לבעלי המחלוקת עצמם , להגיע באמצעות משא ומתן להידברות ולפתרונות יצירתיים משלהם ולמזער את הנזק שבסכסוך , דבר המונע הסלמה של מחלוקות במסגרת העבודה . הגישור מוצע לארגונים היות שהוא מוביל בדרך כלל למצב של win-win בין הניצים . גישה כזו הכרחית להתייעלות בעבודה ולאקלים עבודה בריא . תקנות אתיות , קודים אתיים וחקיקה אתית , הם חלק מהצעדים המעשיים הנדרשים ליישום
|
|