|
|
Page:13
אינו בבחינת תפיסה פילוסופית בלבד , אלא יש להעמידו למבחן , אציג בספר את מהותה של האחריות מוסרית . התכלית האמיתית של הספר היא להיות כלי עזר למנהלים ולאנשי עסקים כדי לקדם את עבודתם . דווקא טיפוח האחריות וההתנהגות המוסרית עשויה לסייע להם בהשגת מטרותיהם , בבחינת – ' אתיקה טובה לעסקים' . " Ethics is good for Business " – הספר ' אתיקה טובה לעסקים' מתחלק לשבעה שערים . השער הראשון מתייחס להבנת מהות המוסר – מהו מוסר ? מהם אפיוניו ? ומהם הרכיבים הקשורים למושג זה ? דווקא מפני שהאתיקה היא מדע ( תורת מוסר ) המתאר את התופעות של טוב ורע , הרי חשיבות מיוחדת ניתנת בספר להבנת אופיו של האדם , לנטיותיו ולנימוקים שהניעו אותו לעשות מעשה זה או אחר . לפיכך בפרק הראשון של הספר הוצג אף סולם לרמת שפיטה מוסרית שהציע קולברג . ( 1969 Kohlberg , ) בשער זה הצגתי גם את הדילמה המוסרית . זו מושווית פעמים רבות לטרגדיות היווניות , למצבים מורכבים חסרי פתרון של ממש , ואנשי עסקים , בעיקר מנהלים , מודעים פעמים רבות למצבים מורכבים אלה . הצורך להילחם בשחיתות הוא בבחינת צו של כל חברה מתוקנת , וכמו שנאמר במקורותינו : " וביערת הרע מקרבך " ( דברים , יז , ז . ( לפיכך , פרק 3 דן בעבירות צווארון לבן ובדרך להילחם בהן . האדם בפעולותיו ובהתנהגותו הוא העומד למעשה מאחורי המוסר – השער השני דן בפרשיות שחיתות הקשורות בעיקר לעבודתם של מנהלים ועובדים בתחומי הכלכלה השונים כמו תחומי פיננסים , ראיית חשבון ועוד , ובהשלכותיהן . שער זה מתאר את פרשיות השחיתות הגדולות בארצות-הברית , הקרויות : " ה11- בספטמבר של הכלכלה האמריקאית , " כמו פרשת אנרון , וורלדקום , זירוקס ועוד . לפרשיות אלה השלכות רבות על כלל המשק באמריקה והעולם , והן שהביאו בסופו של דבר לחקיקת חוק ' סרבנס-אוקסלי , ' שנועד להחזיר את אמון המשקיעים בשוק האמריקאי . בשער זה יש ניסיון לתת מענה לסוגיה – איך יימנעו אנשי כספים ורואי חשבון בעיקר מכשלים עתידיים ? הדגש אינו רק על שינוי תקנות וחוקים הקשורים לאחריות הישירה של מנהלים ואנשי פיננסים לנעשה בחברתם , אלא גם על בדיקת מרכיבי אישיות האדם העלולים לגרום למעידתו ולהשפיע עליו לנהוג על פי נורמות לא אתיות . בשער זה מוצגת אף סוגיית האמון , קיימות בו דוגמאות אתיות מתרבות העבודה היפנית ומתרבות העבודה המערבית . למשל , איך נוהגים במקרה של טעות עובד . התייחסות זו לשתי התרבויות עשויה לסייע לארגונים ללמוד ולאמץ מודלים של התנהגות יעילה מכל תרבות . השער השלישי מתמקד בקידומו המוסרי של העובד , בלמידה מוסרית ובניסיון לכוון את העובד להתנהגות מוסרית . הדגש בשער זה מושם על התיאוריות ההומניסטיות , ביניהן התיאוריות של ויקטור פרנקל ואברהם מסלאו . אלה מרחיבות את המודעות ואת ההכרה העצמית של הפרט ומאפשרות לו להבין ולפקח טוב יותר על סך התנהגויותיו .
|
|