|
|
Page:10
מופנים לדואגים הכרוניים , למי שדאגה היא התקשורת שלהם עם העולם , עם עצמם ועם בני אדם אחרים . דאגה זו מוצגת כטעות . נוסף על כך , תפיסת הדאגה כבלתי נפרדת מנושא מסוים — כגון פרנסה , משמעות החיים , ערך וזהות עצמית — היא מוטעית . השיעורים שמציג קירקגור מבקשים ללמד להפריד את הדאגה מהנושא שבו היא כרוכה , ולראות בדאגה עניין העומד בפני עצמו המחייב התמודדות וטיפול ממשי . האם קבלת העמדה של קירקגור מכוונת לקיום סטואי , נטול רגשות ? לחיים של שליטה עצמית המונעת דאגה ונמנעת ממנה ? התשובה לכך שלילית . הדרך המובילה לקיום חופשי מדאגה איננה מכוונת לשליטה עצמית סטואית . קירקגור מכיר בתשוקה ככוח מניע חיוני עבור קיום בעל ערך , קיום הנאמן לעצמו . בלא תשוקה אין חיים , בוודאי לא חיים אותנטיים . הבנת המסר של ביטול הדאגה כמכוון לכיבוי התשוקה או לשליטה בה אינה עולה בקנה אחד עם העמדה המוצגת בהגות קירקגור . ביטול הדאגה יושג דרך שחרורה ולא באמצעות שליטה בה . הדרך ללמוד לחיות באופן נטול דאגה מכוונת אל האמונה . אף על פי שההשראה לשיעורים נובעת מן הברית החדשה , אין היא מכוונת דווקא לדת מסוימת , והשיעורים
|
|
|